חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יד · פסקה ו
מה האני. עמ"כ ולשון אני מורה על דבר מלכות. שאין מי לבד המלך שיוכל לומר כן אני אני המדבר ומצוה ותהי:
מו יכול אפילו א"ל אביו שחוט כו'. יבמות ו' א':
מז אם יכעוס כו'. תנחומא פ' נח:
מח לב חכם ששנינו חכם הרואה את הנולד. כצ"ל:
נא וכתיב ויחלוש יהושע וגו' לפי חרב. מזה מביא ראיה דסתם מיתת מלחמה הוא בחרב (והיה אפשר לדרוש משלחת לשון חרב כמו שלח שהוא חרב):
נב שהקב"ה דן החייב למות בהן כו'. כצ"ל: