חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יג · פסקה כ
מג כד"א צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. כפירש"י וש"מ שם דויתא ראשי עם קאי על גד שהלך לפני החלוץ וז"ש משפטיו עם ישראל כמו שעשה שמעון עם אחיו:
מד ובני גד סייעו כו' ונחלקה לכלם. כד"א עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם וירשו גם המה וגו':
מה מאותן שא"ל הקב"ה ובאת אתה וזקני כו'. בשמ"ר אמר שהם השוטרים שהוכו בשביל ישראל אז וכאן שאומר שהן הן הזקנים נראה חולק על מ"ש בשמ"ר שם שנשמטו הזקנים ולא הלכו עם משה אל פרעה וע"ש:
מו ומשה לא חסר כלום אלא מלא רוח ה' כבתחלה. וזהו מלאים:
מז עדים זו ביזת הים. קרי ביה עד (שלל) ים (של הים):
מח וכה"א שלחיך פרדס כו'. שנדרש על שילוחם ממצרים והמשילן לסמני הקטורת: