חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יב · פסקה יא
לה צורר מים בעביו. איוב כ"ו:
לו צור שמו. בפסיקתא דכלת משה הגי' י"ה שמו כד"א בי"ה שמו:
לז רוח בחפניו כו' טל ומטר כו'. משמע שע"י אליהו נעצר הרוח ג"כ ועי' ריש תענית ומש"ש בחי' בס"ד:
לח כל אפסי ארץ ה' ממית ומחיה. דרש אפסי ארץ הן המתים שכולם כאפס בארץ [שכלים כאפס בארץ כצ"ל. שם במדרש וכמנסקי פסקאות היו עמ"כ ולדעתי ברור שצ"ל וכמין סקפסטאות והן עגלות צב עי' ערוך בהגהותי שם בס"ד]:
לט אפרוש וגו' ואימר ומטר לא נתך ארצה. ושלשתן זכרן משה בפסוק כו'. מדרש שמואל פכ"ו.