חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק י · פסקה כה
קכט החטאת היה מביא להתיר הטומאה. כד"א אשר חטא על הנפש:
קל והעולה להתיר התגלחת ר"ל כשם שהעולה כליל לאשים ונשרף כך השער קדש ונשרף כלו על האש:
קלא והשלמים להתיר היוצא מהגפן. שיכפר עליו שיוכל לשתות יין ושלום יהיה לו מיצרו שלא יקפוץ עליו כדלעיל:
קלב ב' מיני לחם. שהן אכילות נגד ב' אזהרות באכילה:
קלג נסכים כו'. שהן יין לכן ב' אזהרות של שתיה:
קלד כדי לחזק זרועו. אפשר רמז ג"כ לעצור כח הזרוע להתגבר על יצרו שלא יחטיאנו כשישתה יין. ואפשר רומז למקרא (הושע ז') על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי ואני יסרתי חזקתי זרועותם. כלומר כשדגנם ותירושם רבו במגורותם. למען לא יסורו בלבם אחר יצרם יסרתים לחזק זרועותם בזה להתגבר על יצרם:
קלה ואם היתה טהורה. ולא שתתה יין כנזיר אז תתברך בב"כ: