חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק טו · פסקה כא
נ קהל מרעים ועם רשעים לא אשב קום עשה כו' כצ"ל:
נא אח"ז כשסלח להם כו' שבעים תחת אותם ע'. כ"ה בתנחומא וכצ"ל:
נב הוא שכתוב ירוע כבירים לא חקר ויעמד כו'. אפשר דרש לא חקר כשלא חקר על עונם היינו כשסלח להם אז ויעמוד להם אחרים תחתם. אך לשון ירוע כבירים כו' שנאמר על ה' קשה לדרשו על ע' הזקנים שנהרגו מעובדי העגל. לכן כמדומה שעיקר דרשא זו מקומה לקמן להך לישנא דאמר שהזקנים נשרפו בגזרת ה' במתאוננים על שהקלו ראשם בסיני (ואולי דרש לפ"ז לא חקר בשביל שלא יחקרו במופלא מהם להציץ בהקלת ראש אז שאין שעה ראויה לחקור במופלא ומכוסה):