חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק ח · פסקה ד
ז את יום ששבת אבל כו'. כצ"ל:
ח סגרון למלך. פי' מ"ע איש מלחמה שנשבע לעשות רצון המלך:
ט כבד את כו' והודו לו. ע' קדושין ל"א א':
י סכין דפדן. סך ותשלומין כפולין ממה שאכל ובחנם דחק המ"כ:
יא בעון ה' דברים כו'. ביבמות ע"ח ב' חושב שנה שלישית פוסקי צדקה ברבים ובפר"א פי"ז תני בשלישית שפ"ד. ובירושלמי רפ"ד דקדושין תני תרוייהו וכאן הוא לשון המדרש שמואל פכ"ח וכ"ה בילקוט בלק רמז תשע"א מהילמדנו ועמ"ש בבאורי לפר"א בס"ד שם:
יב ארשב"ל ששאל כו' אר"א טעמיה כו'. לשון הש"ס ביבמות שם:
יג שלא עשיתם עמו חסד. הוא לשון הירושל' שם ולא נספד כהלכה הוא לשון הבבלי שם:
יד א"ל הקב"ה דוד אינו שאול כו'. והיא ל' הפר"א שם והנוסחא מוטעת שם (ובכפו"פ פ"ז הביאו ג"כ בשיבוש) וכמש"ש בבאורי בס"ד שגי' דהכא נכונה וכ"ה בילקוט:
טו לא נעשתה עבודת כוכבים בישראל. כמ"ש (ש"א כח) ושאול הסיר את האובות ואת הידעונים:
טז ואל בית הדמים כו'. יבמות שם:
יז שהוא עושה משפטו ופעלו וכו'. ירושלמי שם:
יח אמר דוד וכי בשביל כו'. מדרש שמואל שם:
יט ג' מתנות טובות כו'. ירוש' שם:
כ סימן לביישן שאינו כו'. נדרים כ' א':
כא ולמה קורין חוי על שעשו כו'. ירוש' שם:
כב אר"א בשריב"ל אחר שאמר כו'. ירושלמי שם:
כג על שפסק מזונינו. יבמות שם ועי' וי"ר ספכ"ב:
כד ועל שהמית כו'. ירושלמי שם:
כה יצתה ב"ק ואמרה בחיר ה'. ברכות י"ב ב'
כו שהיה אדם גדול בתורה כו'. ירושלמי שם:
כז ומירב היכן היא. קושיא אחרת היא למה לא בכתבו כאן בני מירב שהרי היא היא שניתנה לעדריאל המחולתי כמ"ש (ש"א יח) ובירושלמי שם ליתא:
כח מהו אל הצור כו'. ירושלמי שם.
כט והכתיב לא יומתו כו'. יבמות שם:
ל כתוב בתורתן אין דנין ב' ביום א'. מתני' היא פ"ו דסנהדרין ומשמע שם ל"ד א' שהוא מה"ת משום והצילו העדה. מיהו באמת אינו ענין כ"כ לכאן. דהא מסקינן שם דבעבירה ומיתה א' דנין:
לא וכי מה טיבן כו'. ירושל' שם:
לב שאול כבר עברו תריסר כו'. יבמות שם:
לג עמד וכנס כל זקני כו'. פר"א שם:
לד ומצאו את עצמות שאול ויהונתן בנו שלא שלטה בהן רמה. כ"ה בפר"א וילקוט ועמש"ש בבאורי לפר"א שם: