חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק ה
פסקה א
א שבטו של לוי דכתיב ואתנה לו מורא וייראני למיחלים לחסדו שהן יושבים כו'. כ"ה בתנחומא וילקוט:
ב כ"ד מתנות כהונה. עמ"כ בשם פס"ז. והוא ברייתא בחולין קל"ב ב':
ג אר"א בשר"י בן זמרא ב' זקוקין כו'. שה"ר פ"ג פ"ה דב"ר פ"ז תנחומא ויקהל ס"ז:
ד העובר לפניך אש אוכלה הוא מכאן כו' כצ"ל:
פסקה ב
ה יריב ריבם ד"א אל תגזול דל כצ"ל:
פסקה ג
ו חטא דור אנוש איבד אותם (שהציף עליהם הים) כמ"ש בב"ר פ"ו כו' דור המבול כו' ז"ש להלן (בנחום שם) וכשטף עובר כו':
ז סדומיים הכעיסו ואבדן כו'. זש"ש אכלו (באש) כקש יבש:
ח הביא חשך כו'. זש"ש ואויביו ירדף חשך:
פסקה ד
ט מה עסקו של אהרן נזכר כו'. כצ"ל וצ"ע דהא מעשה הכרשה באהרן (אהרן ובניו יבואו ושמו גו') צריך הדבור להיות לאהרן כמש"ל פ"ד ובכ"מ וע"ל פ"ו:
י מ' קללות כו' וי' על הארץ. בתקונים (פ"י) פי' הגר"א ז"ל בביאורו שם. ובארתי בס"ד בפי' לפר"א פי"ד וע' רבינו בחיי כאן:
פסקה ה
יא איש זר וגו' כאשר דבר ה' ביד משה לו חסר קרייה כצ"ל:
פסקה ו
יב לשפוך חמתי עליהם וגו' ואעש למען שמי וגו' וכן כשיצאו כצ"ל:
פסקה ז
יג יחנו סביב ולא יהיה קצף א"ר פנחס כצ"ל:
יד אם אין אתה למד מכאן כצ"ל:
פסקה ח
טו היו מהלכין יחפין משום שכינה שהיתה שרויה בארון וכליו וכמ"ש של נעלך כו' וכמה שכתוב בשמ"ר ספ"ב:
טז אחוריהם ופניהם לארון מכאן הוציאו הרמב"ם ספ"ב מהל' כלי המקדש ע"ש. והכ"מ לא הראה מקומו:
פסקה ט
יז זה הארון ומתו אם עושין כן כצ"ל:
יח מהו כבלע כו' תנחומא ויקהל ס"ז:
יט קוצרים ומשתחוים כו'. סוטה ל"ה ב':
כ ר"ח ור' מונא כו'. ירושלמי פ"ב דסנהדרין ה"ד:
כא אליהו אומר נתקבצו כו'. תדא"ר פי"א: