חידושי הרד״ל על אסתר רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ד · פסקה ב
ב ממונה על אטנים שבארץ. על מדידת הארץ בחבלים ולשון המקרא הוא (משלי ז') אטון מצרים שאין מודדים אלא בחבלים:
ג תרשיש שהיה ממונה על הבית. צ"ל על האניות (או צ"ל על הבורניות). דהיינו אניות גדולים כמ"ש בר"ה (כ"ג) וצי אדיד זו בורני גדולה וכד"א אניות תרשיש:
ד ד"א אמרו מלאכי השרת לפני כו'. כ"ה גי' א"א:
ה בני כו'. קרובי. הוא נוטריקון של קרב:
ו אהבי כו'. בני אוהבי כו'. אפשר אותיות והב שבתיבת והקרוב דרש לשון אהבה וכמ"ש על והב בסופה שנעשין כאוהבין זל"ז:
ז מרומם אני קרנם. כפשטי' והקרוב אליו דרש שמרומם למעלה עד לשמים ומקרבה אליו. אך לפי הלשון נראה דדריש נוטריקון קר מן קרוב קרנם רומם:
ח בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירין מן העולם. לההבדל הנאות עוה"ז המשילן כבזיקת כרשינים לבהמה. כדי לפטמה (וע"י אכילת כרשינין מבעטת בבעליו). ולשוחטה אח"כ. כן אח"כ משירין. ואפשר צ"ל משמידן כד"א לפרוח רשעים וגו'. להשמדם עדי עד מן העוה"ב: