חידושי הרד״ל על אסתר רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ג · פסקה ט
יג וגם הגיע משתותה של ושתי מדלא כתיב וגם ושתי עשתה משתה שהיה אז מוסף על ענין ראשון שהיתה המשתה לשמחת שבת הכסא כמו אחשורוש. ומדכתיב גם בלא וי"ו רמז לדורשו. שושתי עצמה עשתה משתה שלה שהגיע זמנה לאבד. ויהיו שמחים באבוד רשעים רנה (ויש לדורשו סמך על כרצון איש ואיש שלפניה שדרשוהו מרדכי והמן ששניהם היו שמחים במיתת ושתי מרדכי על שהיתה עושה מלכה בבנות ישראל בשבת כמ"ש במגילה. והמן כמ"ש לקמן ע"פ ויאמר ממוכן):
יד לבצור כו'. לדרוך משום שכתיב מפלתה בלשון משתה היין. (גם שמה בעצמה מורם על שתיית שסתמו יין) לכן תפסו בלשון בצירה ודריכה הנופל ביין: