אור ברסלב

חידושי הרד״ל על אסתר רבה· רבי דוד לוריא

פרשה ג · פסקה א

פרשה ג

א מספח בו דברים בחמתך. כמ"ש (ירמיה נב) וידבר אתו משפטים ודרש ב' משפטים שמרד בה' ובמלך:

ב אריב"ח בקרנות כו'. איכה רבה פ"ב אות י' ע"ש בהגהותי בס"ד:

ג של שעורים כו' כדי שיתחללו מעיו עי' שבת (ק"ח):

ד שיתחללו מעיו לפמ"ש בשבת (קמ"ט) שחשב להרביעו במשכב זכור י"ל שלכן היה עושה לו זה:

ה יקר עצמך בו'. לפיכך אמר כו' ואתה מבזה אות שבעת קלון מכבוד דרש מכבוד שהגיע לך על ידו והיה ראוי שתכבדו ג"כ שבעת קלון לצדקים דרש שבעת (כמו השבעת פועל יוצא):

ו אבל את מקיא מלמעלן וקלון מלמטה. כדמפ"ו כיון שראו כו' ויקרה העדיו מיניה ומשמע דקאי על נ"נ עצמו והיה זה כשנטרד מבני נשא כמ"ש אחר מקרא זה בדניאל שכיון שנשתנה לבבו מבר נש. היה מקיא מלמעלן וקלון מלמטה ואין מרגיש כבהמה. וכורש ודדיוש גדולי לגיונותיו היו אז אצל נ"נ ג"כ ועמש"ל אי"ה:

ז והעמידוהו בערייתו ערות ביזוי. נראה דדרש כן שתה גם אתה והערל זה ערל לשון ערוה דרש ליה:

ח גם אתה זה בלשצר לא נמצא בו במקרא לשון ערום. גם לא מפרש הכא שנדון ערום. ומזה היה נראה דהא דאמר כיון שראו שני גדולי לגיונותיו שמקיא מלמעלן וקלון מלמטה על בלשצר קאי. שמרוב שכרותו בלילה ההיא דלקבל אלפא חמרא שתי היה מקיא כשיכור בקיא. וגם הוה משולשל בקלון מלמטה שמרוב פחדו דהגי אתבהל מכתבא שעל כתלא. נתחלחלו בני מעיו ואז הוא שעמדו גדולי לגיונותיו כורש ודריוש ועשו לו כן. וכן איתא בשה"ר פ"ג פ"ד שבאותה הלילה נתותרו בני מעיו של בלשצר ושכורש ודריוש היו שערים בהיכל בלשצר ע"ש. ובמכילתא בשלח בשירה פ"ו דרש להני קראי על בלשצר וע"ש בהגהותי בס"ד. ולפ"ז האי קרא דויקרא העדיו מיניה צריך לגרסו למעלה קודם מימרי' דר' ירמיה בשם רשב"י אבל לשון המאמר והסירו כו' כתרו כו' פורפירא כו'. משמע שבמימרא זו דר"י הוא מתכוין לדרוש מקרא זה דויקרה העדיו מיני' כגי' הספרים:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על אסתר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה