חידושי הרד״ל על אסתר רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה יא
כח אין להם ישיבה. נראה ישיבה על כסא קאמר (אבל ישיבה בעלמא נמצא בהן בתנ"ך הרבה) והיינו דמקשה מקרא דהכא ומשני דכשבת כתיב (ומ"ש מבכור פרעה היושב על כסאו. אולי י"ל כיון דכתיב בענין מכת בכורות לגנאי לא קשיא ליה או מפני שהיה זה לפני מ"ח. ולפני שנבחרו ישראל לממלכת כהנים וגו'). ומה שמסיים אבל ישיבתן כו'. ישיבה שנאמר בשבת ישראל בחשבון אין מביאו רק לראיה שלשון ישיבה הוא של קיימא לזמן גדול ובהשקט ובטח כמ"ש שם שלש מאות שנה ולא הצלתם בעת ההיא. וכמדומה שיותר נכון לגרוס מקרא בשבח עמי לבטח (יחזקאל נ"ח) שממנו הראיה פשוטה יותר על קיום לשון הישיבה:
כט כשבת כתיב. ומ"ש (דברים י"ז) והיה כשבתו על כסאו במלך ישראל י"ל שזה בא לומר שמיד כשבתו חייב במצות כתיבת ס"ת דשם (ולכן בש"מ כתיב ישיבה ממש במלכי ישראל):