חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ה · פסקה א
א לשני זרזרים. עמ"ש בס"ד בהגהותי לשמ"ר פכ"ז אות כ"ח:
ב כובש את הגדול לפני הקטן. דרש או תייש. שמתיש כח הזרזיר הגדול אשר כח במתניו (ודרש או כמו דהא):
ג לפני הקטן בשביל לחוס על ממונו כך אמרו ישראל לפני הקב"ה אנו שלך כו' על אומתך ומלך אלקום עמו (ומלכו של עולם אינו קם לעמו ישראל להתיש כח הזרזר הגדול העומד לנגדם וכההיא דב"ר פע"ה שהמשילם לשני זרזרים) א"ר ברכיה אמרו ישראל כו' מקדשך א"ר יצחק אמרו ישראל כו'. כצ"ל:
ד שכחה מצויה בנו כו'. תנחומא תצא ס"ט וסוף פסיקתא דזכור ושוח"ט מזמור קל"ז:
ה ואין שכחה לפניך. רמזו ללשון מטבע תקיעתא דבי רב ואין שכחה לפני כסא כו':