חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ג · פסקה טו
כז מקוה זה פעמים פתוח. במימיו שלפעמים אין המים נקוים לתוכו הרבה וכאלו הוא נעול מלהטהר בו. אבל הים לא יחסר לעולם. (ואפשר לשון נעול במקוה הוא כמשמעו. שהיו נועלין בעד המקואות בשעה שהמים מתחסרין מהכשר מקוה שלא יטעו לטבול בו):
כח אריב"ח עתים הן לתפלה. סנהדרין (ק"ב):
כט שלא ירד ענן והקיף כו'. כמ"ש בברכות (ל"ב) ביומא דעיבא לא גזר תעניתא:
ל מאסיא פסיליא. עי' מו"ע ערך מאס: