חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ב · פסקה א
א לחוליא של עמוד שהיתה מתהפכת כו' עלי סמכה חמתך. מביאו כאן לפרש דההפך עלי בלהות. שהבלהה (ובהלה) היתה מתהפכת למצוא מקום מנוח לה עד שנסמכה בי. וזהו לשון מתהפכת דנקט לפרש ההיפוך. ולשון עלי מפרש עלי סמכה כו':
ב מה אלו בי"ד שנאמר דיניא כו'. עי' תנחומא וישב ופר"א פל"ח ובביאורי שם בס"ד (ועי"ל בדוחק י"ד אלו היינו כמש"ל בפתיחתא סי' כ"ט אקרא דשנים ושלשה גרגרים שנשתיירו בהן י"ד):
ג אף אלו בנפילת חומה. כמש"ל בפתיחא שם שהיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה. ובילקוט עקב בשם ילמדנו הלשון אף כאן טבעו בארץ שעריה:
ד מה אלו בעבים דכתיב ה' בצאתך כו' גם עבים נטפו מים וגו' (שופטים ה') אף אלו בעבים דכתיב באו בעבים ובכפים הה"ד איכה יעיב באפו כו' כצ"ל: