חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה מא
פה בלע המות לנצח אשר עשית גדולות אלו שני המאורות. כ"ה בויק"ר פל"א וכצ"ל. והוא סיום דרשה דלעיל בצדקתך אלהים עד מרום. ולנוסחת הספרים י"ל צדקה במאורות כמ"ש בב"ר פ'ו יגידו שמים צדקו צדקה שעשה עם עולמו שלא נתנם (להמאורות) ברקיע הראשון שאלו כן לא היה בריה יכולה לעמוד) ותיבות ד"א וצדקתך אלהים עד מרום צ"ל להלן קודם באותה שעה קפצה כמ"ש ביפ"ע שם:
פו וטחני קמח הא כל עמא כו'. שה"ר פ"ג ספ"ד:
פז מה טעם פרש רשת לרגלי. אפשר מסיפיה השיבני אחור דרש שהחזירני אחור מבני בבל לא"י (דרשב"י דמייתי הכא איידי מייתי לה עוד סימן כי"ב):
פח והיה זה שלום אשור. קרוב היה להגי' סוס בבלי כדי שתהא הראיה מהמקרא כפשטיה (דאשור ובבל ממלכה אחת יתהוו אח"כ) אלא שגם באסת"ר ספ"א מביא מקרא זה שפרס תקבל המלכות לע"ל (ע"ש) וגם במאמר דכאן איתא בסנהדרין (צ"ח) אין לך כל ארון בא"י שאין סוס מדי (שהיא אחת עם פרס ע"ש בפירש"י) אוכל בו תבן. וצ"ל שקורא פרס בשם אשור (ועי' ב"ר פט"ז שכל המלכיות נקראו על שם אשור) ומפני שבימיהם היו מושלים פרסיים באשור ובבל ובא"י היו מושלים רומיים:
פט כל היום דוה לגרדום. פי' העולה לגרדום לידון וכמ"ש בריש אסת"ר ופחדת לילה ויומם זה שעולה לגרדום לידון ועי' שבת ל"ב. והמ"כ נדחק: