חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה כד
מד בן תשחורת. עמ"כ. ולקמן פ"ב אות כ' דמייתי לה נמי אהא דדמעות של תשחורת קשה מכולן. ומשמע שפירושו ענין צער על אהוב מאד. ולפי י"מ הילדות והשחרות הבל שהשחרות הוא כינוי לימי הזקנה שהן שחורים כימי החושך והלילה נגד היום ימי הבחרות. כמדומה שיש לפרש בן תשחורת שנולד בימי השחרות והזקנה שהוא בן זקונים. ויתפרש ג"כ דמעות של תשחורת של ימי הזקנה שהן קשין ביותר לאור העינים וכמ"ש בשבת (קנ"א) דמעתא מארבעין שנין ואילך לא הדרא (וגם מפני שבזקנים הדמעות באים ברבוי מאד וכמ"ש בשלהי קה"ר ושבו העבים אחר הגשם בא לבכות זלגו עיניו דמעות. ובלא זה אור העינים תש וכהה לזקנים. לכן אם לא יתאפק מן הדמעה בימי שחרות וחושך הזקנה יחשכו אור עינים ביותר ולא הדרה. וי"ל ע"ז ג"כ שבו העבים אחר הגשם. שעבים יכסו אור העינים אם ירבה להזיל דמעות כגשם) וכן פירש"י והרע"ב פ"ג דאבות על ונוח לתשחורת לפי' השני ע"ש: