חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה יג
כא מפלי. עי' מ"כ בשם הערוך שפי' מתלוצץ והוא רגיל בלשון ירושלמי. ובמו"ע ערך פל האחרון הביא לו מוצא מלשון התרגום על מליצה פליאתא. ובתוס' עבודת כוכבים (מ"ד) פירשו כן לשון מפליא ליצנותא ע"ש. והראה לו כאן בזה סכלות טבעו שלחמדת ממון לא שקל בפלס שכלו אם הדבר אפשרי להאמין ביוקר הסנדלים כ"כ. וגם שכ"כ גברה בו חמדת הממון עד שביזה עצמו לגלח ראשו בשביל זה: