חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה ב
ו היתה מוציאה עם כפלים כיוצא מצרים. שהיה המון עסקי היושבים רבים זה על זה תדיר אשר בכל חצר היו נכנסין ויוצאין עם רב כזה:
ז לוקטא לוקטא. פי' מ"כ מעט. וכי"ב ברות רבה ספ"ד תפסה לוקו ע"ש במ"כ. ובערוך גריס קטלפטא ע"ש:
ח לההוא דיראתה (פי' חצר) דאיטום. פי' שנסתמה מרוב עם (כמו דתיטום בשיראי מגלה כ"ז) ודאיטום תניתא פי' אותן שדחקו ונכנסו לחצר פעם ב' לאחר שיצאו הראשונים. ובא"א הגי' דיוטא במקום דאיטום ופירושו עלייה:
ט פעם אחת ביקש אגריפס כו'. פסחים (ס"ד):
י בן י"ב. מכאן משמע כדברי התוס' בסנהדרין (ע"ו) דליכא אי סורא במשיא לקטן קודם י"ג שנה. ושלא כדעת הטור אבן העזר ס"א:
יא לקיים מ"ש וראה בנים כו'. עי' מ"כ שציין לכתובות והוא שם פ"ד (נ') ועי' במכילתא סדר משפטים פ"ג ובהגהותי שם בס"ד: