אור ברסלב
חידושי המהריט על שבת פרק במה מדליקין › דף כד.

חידושי המהריט על שבת· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]

פרק במה מדליקין · דף כד.

דף כג.

או דילמא כיון דלא אסירי בעשיית מלאכה והא דאמרי' בפ' ג' דמגילה כל שאין ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח ומועד כתב התוס' דהיינו מנהג בעלמא שרגילין שאין לעשות מלאכה וכן צ"ל דאמר פ' אין דורשין ר"ח יוכיח דשרי בעשיית מלאכה אבל קשה דנהי דאיכא מנהגא לנשים לאנשים אפי' מנהג ליכא דהכי מוכח בירוש' בפ' מקום שנהגו דמ"ט מילי דהוו מנהג ומילי דלא הוו מנהג דאמרי' נשייא דנהיגי דלא למעבד עובדא באפוקי שבתא אינו מנהג עד דתתפני סדרא מנהג יומא דירחא מנהג וסמך יש בדבר כדכתב רש"י בהקורא עומד שנתנה לנשים מצוה זו לפי שלא פרקו נזמיהן בעגל וכן איתא בפרקי ר' אליעזר אבל לאנשים לא שמענו וגבי קריאת התורה איכא בטול מלאכה לעם וכמדומה לי שראיתי בתוס' בשם ר"י ז"ל במלאכה כבדה כגון חרישה אין עושין בר"ח ומקרא מסייעו דכתיב אשר נסתרת שם ביום המעשה ובהכי ניחא דגבי ס"ת לא חשו אלא לעם שבשדות שצריכין להשכים עם הנץ החמה כדכתי' יצא אדם לפעלו:

תעניות ומעמדות שחרית מה שתקנו הגאונים וקשה לר"י א"כ היאך אדם לוה תעניות ופורע ומיהו זה יש לדחות דההוא למי שלא קבל יום מיוחד אלא ימים סתם וגם עדיין לא הזכיר בתפלה אבל מההיא דר' יהושע בפ"ק דא"ל לא סבי' לה מר יש הוכחה דמי מפיס שלא קבל ושלא הזכיר ובפ"ק דתעניות כתב דלא מחזי כשקרן כיון דבאותה שעה בתענית היה אבל מ"מ קשה דמה הועילה קבלתו כיון שהוא יכול לבטלו והרי פת בסלו ואמר שמואל כל תענית שלא קבל עליו מבע"י לאו שמיה תענית ושמואל גופיה הוא דאמר התם בפ"ק דתעניות אהא דלוה תעניתו ופורע וכי נדר קבל עליה דלא משלם לצעורי נפשיה קביל עליה אי מצי לצעורי נפשיה אין ומיהו כתב שם התוס' דכל היכא דמצי מצער נפשיה מודה שמואל דאינו יכול ללות ולפרוע וקשה היכי אמר ליה רב אמי לרבי יהושע לוזיף מר והא מצי מצער נפשיה:

אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי וכו' כתבו התוס' דחדא מכלל חברת' איתמר ואכתי קשה רב אחדבוי גופיה מאי קמ"ל בהא וי"ל דרב כי אמרה בר"ח אמרה אלא דרב גידל הכי אמרה חזיתיה לדעתיה דרב דלאו משום, דליכא נביא כלל אלא אפי' איתיה ומעשה כי הוה בר"ח הוה:

ולית הלכתא ככל הני שמעתתא פרש"י דרב הונא ורב יהודה ורב גידל והק' עליו בתו' דר' יהושע מודה בההי' דרב גידל כיון דנביא בר"ח ליכא כלל ומיהו לשון דכל הני שמעתתא לא משמע הכי לכך נר' דמשמע ליה לגמרא דריב"ל נקט נעילה לרבותא משום דסבר רב בפ' בתרא דיומא דתפילת נעילה פוטרת של ערבית דסבר מאי נעילה נעילת שערי שמים ואפי' בלילה ולדידיה פשיטא דאין מזכיר של שבת דאלמלא י"ה אין כאן תפלה כלל ששקעה חמה והיינו דקאמר ריב"ל יום הוא שנתחייב בד' תפילות ולא אמר יום הוא שנתחייב בחמש עם של לילה כי היכי דאמרי' בר"ח שכלל תפלת של ערבית עמהם אלא ה"ק האי תפילת נעילה חובת יום הוא שנתחייב בד' תפלות ולדידיה אין תפילת נעילה פוטרת של ערבית כדסבר ר' יוחנן דמייתי התם בירושלמי בפ' תפלת השחר וה"ה דר"ח נמי ס"ל לריב"ל דצריך להזכיר ולא נקט יום הכפורים אלא לאשמועינן רבותא ורב גידל אמר רב נמי נקט ר"ח לרבותא וכ"ש יום הכפורים דלדידיה לאו זמן תפילה הוא כלל אלמלא י"ה ולהכי קאמר גמרא ולית הלכתא ככל הני שמעתתא כנ"ל לקיים דברי רש"י ז"ל וכן פסק הרמב"ם ז"ל פי"ב מה' תפלה:

תוכן העניינים

חידושי המהריט על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה