חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת בכורות · דף ו:
גמ'. וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בב"ח הא לחודא שרי כו'. מסוגיא זו הוכיחו השעה"מ ורי"ט אלגאזי ז"ל דחלב של בת פקועה הוי כחלב שחיטה ואינו אסור מה"ת בב"ח כיון דאינו טעון שחיטה דאל"כ מאי ראיה קמייתי הש"ס מאיסור בב"ח דחלב בלחודא שרי הלא י"ל דרחמנא אסרה בשר בחלב של ב"פ דאינו טעון שחיטה וליכא איסור אמ"ה אבל שאר חלב אסור מפני דהוי אמ"ה ובתשו' חתם סופר חיו"ד סי' י"ד ובנחלת צבי בסי' פ"ז שדי נרגא בראיה זו יע"ש ולענ"ד יש לאמור עוד בסתירת ראיה זו עפמש"כ רש"י ז"ל בחולין קי"ד ע"ב בשם ר' יוסף טוב עלם ז"ל דהני תלתא בחלב אמו חד אתי לאתויי פרה ורחל וחד לאתויי אחותו הגדולה וחד לאתויי היא עצמה בחלבה יע"ש בסוגיא וקפריך שם הש"ס דל"ל קרא לאסור פרה ורחל הלא אתיא מק"ו דמה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבישולו פרה ורחל שנאסרה עמו בהרבעה אינו דין שנאסרה עמו בבשולו ומשני דמה לאמו שכן נאסרה עמו בשחיטה תאמר בפרה ורחל שלא נאסרה עמו בשחיט' ולזאת איצטרך בחלב אמו יע"ש ולפ"ז א"א לומר דהתורה לא אסרה רק בחלב של ב"פ דהדק"ל לאסור פרה ורחל ל"ל קרא אתיא מק"ו וא"א לומר מה לאמו שכן נאסרה עמו בשחיטה הלא ב"פ מה"ת אינו צריך שחיטה ומותר לשוחטם ביום אחד מה"ת ועכצ"ל דהקרא איירי בחלב דעלמא ותשובה זו מספקת ג"כ בסתירת ראיית החת"ס שם מתו"ס סנהדרין ד' ע"ב (יעיון בחידושיי לסנהדרין שם) וכמבואר להמעיין ומבין יע"ש:
ויש קצת סמוכין לאסור מהא דאמרי' בחולין ס"ט ע"א בעי ר' ירמיה מהו לחוש לזרעו היכי דמי אילימא דאזיל אבהמה דעלמא מעלייתא מאי איריא האי דאית ביה איסור יוצא אפילו ב"פ דעלמא נמי דאמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב ב"פ הבא על בהמה מעלייתא הוולד אין לו תקנה כו' ואם איתא דבב"ח של ב"פ מותר מה"ת ק' לדעת הב"ח בסי' י"ד דוולד הבא מן ב"פ ובהמה דעלמא אין שם טרפה עליו אך שאין לו תקנה בשחיטה מטעם שהייה וחלבה מותר בחייה וא"כ אם נימי דבחלב ב"פ ליכא איסור תורם איכא נפקותא בנפל כזית חלב לשלשים זיתים בשר ואם לא חיישי' לאיסור של אותו אבר שיצא אך מפני שאין לו תקנה בשחיטה אסור הוולד וחלבה מותר ובזית איכא חצי זית מכח האם שטעון שחיטה וחצי זית מכח האב ב"פ שאין טעון שחיטה ובשלשים זיתים איכא ששים כנגד החצי זית וליכא איסור תורה אבל אם איכא איסור אבר יוצא באותו וולד וא"כ כל החלב שבא מאותו אבר לא הוי חלב שחיט' דאדרבה שחיטה אינו מועלת בו ויש יותר מחצי זית חלב וליכא ששים ואסור מה"ת. ועכצ"ל לשיטת הב"ח דחלב של ב"פ הוי כחלב דעלמא. אם כי דברי הב"ח ז"ל נדחו מהלכה וכמו שהאריכו הט"ז וש"ך בסי' י"ג לאו מטעם זה פליגי עליו אך מטעמי אחריני יע"ש אם כי ידענא כי לאו ראיה גמורה אבל סמך קצת מקרי וכאמור:
וגם הגאון הנו"ב במהד"ת חיו"ד סי' ל"ו דחה זה בשתי ידים יען דלא מוזכר בפוסקים ראשונים וגם הא דממעיטינין חלב שחיטה מבחלב אמו הוא יען שאינו ראוי להיות אם וכפירש"י ז"ל בחולין קי"ג ע"ב ובת פקועה ראויה להיות אם יע"ש בנו"ב ובהגהות רע"א ז"ל ביו"ד סי' פ"ז ובהגהות גליון מהרש"א ז"ל בחולין שם על פירש"י ז"ל שהעירו בזה ואין להקשות מדחזי' כי איצטרך בחלב אמו לאסור פרה ורחל כי מאמו הוי אמינא דווקא אמו דנאסרה עמו בשחיטה ואם איתא כי בחלב אמו נכלל ג"כ חלב ב"פ הרי לא נאסרה עמו בשחיטה מפני דא"צ שחיטה מה"ת ולאסור פרה ורחל ל"ל קרא ז"א כי אי לאו קרא לאסור פרה ורחל הוי אמינא דווקא בחלב אמו נאסר בבישול מפני דנאסרה עמו בשחיטה והוי ממעטינין באמת חלב של ב"פ ג"כ כיון דאינו נאסר עמו בשחיטה אבל כיון דאתי חד בחלב אמו לאסור פרה ורחל אם דלח נאסר עמו בשחיטה מרבינין ג"כ ב"פ מבחלב אמו אם דלא נאסרה עמו בשחיטה כיון דראויה להיות אם וכפירש"י ז"ל ויעיון בשו"ת משיבת נפש סי' נ"ח שהאריך בזה ומסיק דהדבר צריך תלמוד יע"ש ומסתברא דעת הסוברין דדינו כחלב דעלמא ואסור מה"ת אמנם היכי דיסובב קולא מהא דנימי דאסור מה"ת עדיין צ"ע לי לדינא: