חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם - קונטרס מוסבות שם השמטות סימן ט
טי"ת הנה מכתבם קבלתי יום אתמול ג' עקב ואם כי איני משיב בימים הללו לשום אדם כי אני מוטרד לנסוע על נשואי בני שיחי' אך בזה כי תלוי בי בוקי סריקי שאני השבתי לאסור בנדון הגט שכתבו בו שם האשה נחמה דמתקריא נחמה גיטל הנה שקר ענו בי כי אמת שאני מוטרד אבל כפי מה שעולה על רעיוני לא השבתי לו מאומה ושאשכח מה שהשבתי זה לא שכיח כלל ולזה כל זמן שלא יהי' מוסר לכם מכתבי או עכ"פ חתם ידי אל תאמינו לו כי בודאי משקר ואם ע"ד המיעוט יהי' נמצא שהשבתי לו ודאי הי' השאלה באופן אחר כי לפי מכתב שלכם ודאי הגט כשר ולא נחשב נשתקע כיון דנכתב כן בכמה שטרות וגם חותמת עצמה ואף דכתב הט"ז דעל החתימה אין לכתוב דמתקרייא מלבד דכבר כתבתי בכמה תשובות דאין דבריו מוכרחין די"ל דכתיבה הוי כקריאה ממש וגם מי שבא לידו השטר או האגרת או אם בא לפני ב"ד הם קורין החתימה ואף לפי דברי הט"ז י"ל היינו רק לכתחלה ולא לדיעבד ובפרט דיש סברא גדולה לומר דהט"ז לא קאמר רק אם לא נקרא מעולם בשם זה רק חותם לכך י"ל חתימה לא שייך דמתקרי אבל אם מתחלה הי' נקרא כן בפי כל רק דאח"כ נשתקע וא"כ כיון דחותמת גם עתה כן יוצא מידי נשתקע ואהדרי' לשם הראשון ומתחלה הי' הכל קורין כן ושייך בזה לשון דמתקרייא מיהו מצד אחר יש לפקפק בזה דשם נחמה גיטל ביחד אפשר שלא היתה נקראת מעולם דמי שקראה נחמה לא קראה גיטל ומי שקראה גיטל לא קראה נחמה והוי שינוי השם ממש מיהו כיון דאין ידוע זה והוי רק ספק הוי רק ספק דרבנן דכל הני שינויים אינו רק פסול דרבנן שיאמרו אין זו המתגרשת דמן התורה כיון דנכתב שמה מה בכך אם נכתב כל חד בפ"ע או תרוייהו יחד מן התורה קיי"ל בכל דוכתא דמשמע שניהם ומשמע אחד מהם עיין ביו"ד סימן רכ"ח רק כל הפסולין בזה הוי רק מדרבנן שיאמרו אין זה המגרש דבלשון ב"א אין דרך לקרוא שני שמות יחד רק אם נקרא כן באמת ולכך כיון דהוי רק דרבנן הוי ספק דרבנן ואף דהוי חזקת אשת איש כיון דמן התורה מגורשת ויצאה מן החזקה גם מדרבנן לא אזלינן בתר חזקה כמ"ש האחרונים בשם הר"ש ומה גם דיצא הדבר בהיתר ונעשית בחזקת מגורשת איתרע החזקה כמ"ש הר"ן בתשובה גבי גט וכעין זה מבואר בה' שחיטה סי' ח"י לענין חזקת אינה זביחה לכך הגט כשר לפענ"ד מיהו אם הבעל רוצה לגרשה שנית מה טוב אבל אם אין רצונה לקבל ודאי מותר הבעל לדור עם אשתו כדרך כל הארץ אך לא ידעתי למה אין נותנין לו ענה לגרשה בע"כ הרי מבואר בסימן קי"ט בהגהה באם נמצא הגט פסול יכול אח"כ לגרשה בע"כ ונהי דהרמ"א דייק פסול דהיינו מדרבנן ולא אם בטל מן התורה מ"מ כאן נמי אף לפי דברי המערער הוי רק פסול דרבנן כמ"ש לעיל וא"כ יכול הוא לגרשה בע"כ ויתן לו עצה לגרשה בע"כ ויצאנו מידי כל החששות ויותר אין פנאי להאריך:
ונדון שאלה השני' ששלח לאשה גט ע"י שליח ואח"כ בא בעצמו למקום האשה ובקשו ממנו לעשות שלום עם אשתו ונשבע לבא ליום פלוני לעשות שלום ואח"כ לא בא אם מותר ליתן הגט לאשה הנה ודאי דמותר ליתן לה הגט דאין זה ביטול הגט והוי רק גלוי דעתא בגיטא ועדיף מכל גלוי דעת המבואר בש"ס וש"ע סימן קמ"א סעיף ס"ב דבכל אלו המבוארין שם הוי כגלוי דעת שכבר חפץ בה וכאן אמר רק שיבוא לעשות שלום אבל משמע דעתה אין שלום בינה לבינו ודאי אין בזה ביטול הגט ולא ביטול השליח ומ"ש רו"מ דאולי אין שלד"ע אתמהא מה ענין שלד"ע לכאן הוא נשבע שיבוא והוא עבר על השבועה שלא בא אבל לא נשבע שלא לגרש אין ענין זה לשלד"ע וע"ד המעשה בגט שלא הי' מעות להמגרש ליתן לשליח ואמר השליח אם לא יתן לו המעות לא יתן הגט בשום אופן הנה אין זה שינוי בשליחות לא מבעיא אם נתן המגרש לו מעות ודאי לא הוי חזרה כיון דאמר רק על תנאי אם לא יתן לו מעות רק אף גם אם לא נתן לו המעות ופייסו כך אין זה חזרה משליחות כל דלא אמר בפירוש שחוזר מן השליחות יתכן שמסכים להיות שליח רק שיעכבנו אצלו על זמן מה עד שיתן לו המעות ויותר אין להאריך אעתיק מ"ש בקצרה בעזה"י לק"ק קאמיניץ פאדאלסקי להמופלג מ"ו מנחם מנעדל שארף בערג: