חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קצה
קצ"ה הנה ע"ד שאלתו בגט הנשלח לעיר אחת סמוך לקהלתכם מעיר אחת ממדינת וולאחייא ונכתב שם האשה חינא בלי יו"ד אחר הנו"ן וכפי הברת מקום האשה ומקום נתינת הגט הוי ההברה חיניא ביו"ד אחר הנו"ן וכבר ראה מ"ש בתשובת בית אפרים בכמה דוכתא וגם בט"ג דבכה"ג דנקראת ביו"ד פסול אם נכתב בלי יו"ד אך הנה רו"מ את מקורו הערה בפלוגתת הפוסקים ראשונים ואחרונים אם נכתב במקום הכתיבה שם מקום הכתיבה ולא ידעו אז דהוי נשתנה בשם מקום הנתינה דיש פוסקים דהגט כשר ויש פוסלין: והנה אני בעניי לא אבוא לידי מדה זו ואין לו ענין לזה וכבר הרגיש רו"מ דיש לחלק כן אבל לא הסביר טעם החילוק ואני אבאר טעם הדבר בעזה"י דהיכי דהי' האיש או האשה במקום הכתיבה כיון דעכ"פ נקראת שם כן א"כ הוי שמה כך ולא כתבו שקר רק דהוי חשש דיש להם שם אחר במקום נתינה בזה יש פוסקים דמכשירין אבל אם לא הי' שם במקום הזה מעולם מה בכך דיש אנשים שקורין להם שם כך עכ"פ זה המגרש או המתגרשת לא הי' שם מעולם א"כ לא הי' להם מעולם שם זה מה בכך דבמקום נתינה כותבין כך עכ"פ זה האיש או האשה הם במקום אחר ולא הי' להם שם זה מעולם א"כ שקר כתבו וחתמו דשם המגרש או המתגרשת אין להם שם זה מעולם. ומ"ש רו"מ דמשמע בתשובת מהר"י בן לב כן בחלק ד' סי' כ"ט הנה עיינתי שם ואין בו שום משמעות ויתכן להיות דמיירי שהיתה תחלה בראשונה במקום הכתיבה ולכך יש דעות המקילין בזה אבל היכי דלא היתה שם כלל א"כ לא הוחזקה שם בשם זה א"כ אין זה שמה כלל לכ"ע פסול ובפרט למעט בפלוגתא עדיף כיון דיש פוסלין אפילו בהי' שם ולא כתבו שם מקום נתינה א"כ אף המכשירין הוי רק באם הי' שם ואתחזקו בשם זה ג"כ בזה אין שינוי השם ממש רק חסרון השם בזה מכשירין אבל היכי דלא הי' שם כלל י"ל לכ"ע פסול דהיינו שינה שמו ושמה ולכך גם מ"ש רו"מ דהך פסול הוי רק דרבנן ולדעתי זה אינו כי אינו מדרבנן רק בהי' להם ב' שמות אחד במקום כתיבה ואחד במקום נתינה בזה כוון דעכ"פ הוי גם שם זה לכך אין זה שינוי השם רק חסרון שם זה הוי דרבנן אבל אם לא הי' שם מעולם א"כ לא הוחזק בשם זה הוי שינה שמו ושמה ממש ופסול מן התורה ועוד אני אומר כי הנה באמת טעם המכשירין בלא ידעו דיש לו שם אחר לא ידענו טעמם דמה סברא הוי לחלק ולתלות בידיעתם בענין כשרות הגט או פסולו ומה זה תלוי בידיעתם אם נחשב שינוי מה מועיל שלא ידעו הב"ד זה ואם לא הוי שינוי למה יופסל בידעו ולומר דהטעם מכח דלא עשו כתיקון חז"ל הרי לא קיי"ל כר"מ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטן הולד ממזר לכך הוי טעמם חסרון טעם ואם מוכרחין אנו לשמוע טעמם נראה דהיינו דוקא בשם הבעל כיון דעכ"פ הוא עומד לפני הסופר ועדים וא"א לומר דכוונת הבעל על איש אחר דהרי הוא עומד לפניהם ואומר לכתוב הגט לשמו לכך מכשירין בלא ידעו שיש לו שם אחר במקום נתינה אבל בשם האשה כיון דהוא אומר לכתוב הגט לשם אשה ששמה חינא ובאמת שמה חיניא א"כ הוי כמצוה לכתוב לשם אשה אחרת א"כ לא נכתב לשמה כלל והוי חשש דאורייתא כיון דלא היתה בכאן ולא הוחזק להשם זה של מקום הכתיבה א"כ לא נכתב לשמה וגם בשם הבעל הי' נראה דהם לא הכשירו רק אם הי' להם עדות אחרת ששמו כך בזה כיון דלא סמכו עליו י"ל כיון דעכ"פ במקום כתיבה הוי לו שם זה אף דלא כתבו שם הנתינה כשר אבל אם לא כתבו רק על פיו כנהוג עכשיו שכותבין על פי עצמו בזה יש לחוש אם לא הגיד שם הנתינה דהוי כוונתו בכוונה כדי לפסול הגט וא"כ לא גמר וגירש וכמ"ש בסימן קכ"ו דדעת בעל העיטור דשינויים הללו אינו פוסל רק אם כתבו הבעל או הסופר כותב מפיו דחיישינן שלא גמר וגירש ואף דאנן לא קיי"ל כן דא"כ בכל שינוי בגט כל דהו איך מכשירין נימא דלא גמר וגירש ובע"כ דלא חיישינן לזה ובתשובתנו מכבר כתבנו טעמו וכעת יצא הדבר מלבי ואין פנאי לחפש אחריו מ"מ בשינוי כזה בחסרון מקום הנתינה דבלא"ה יש פוסלין ומוכח דהוי שינוי גדול לכך י"ל אף המכשירין מ"מ בכתבו מפי עצמו מודים דפסול ובשינוי שם האשה ודאי הוי חשש גדול לכך אין בידינו להכשיר זה הגט ומן השמים ירחמו עליו אבל מה שחשש רו"מ מכח מה שאמר הבעל שתתן להשליח כך וכך ולא נתנה לו כי לא הי' לה בזה יפה אמר רו"מ שאין בזה קפידא דכל מה דהוי לטובת השליח אם הוא מוחל זה הוי כאומר הריני כאלו התקבלתי ואין בזה בית מיחוש כלל ויותר אין להאריך דברי ידידו הטרוד וחשש כח וגם אין הנושא סובל להאריך ובפרט למגמר בעתיקא כי בילדותנו בחבורינו הקודמים פלפלנו בזה הרבה וכעת אין להאריך ועת לקצר ושלומו יגדל כנפש המעתיר ידידו וכו'. עוד להנ"ל:
הנה מכתבו קבלתי אמש והנני משיבו על אתר והנני מעתיק לו מ"ש אז בתשובה מה שרומז עליו בספר מים חיים ולא למקום הכתוב שם השבתי רק לקאסניטן ולא ידעתי מניין הגיע ליד הרב הנ"ל ומה ששגה הרב הנ"ל ותמה עלי כבר כתבתי בתשובתי לק"ק מאהלוב בימים הללו ששגג בזה והנה עוד כמה פעמים הארכתי בעזה"י בדין זה ובדין אם נכתב בשם אביו שהוא כשר במקום עגון וידעתי גם ידעתי אך סברתי דבנדון שלו אינו מקום עגון ואם הוא מקום עגון הנני מצטרף עמהם להתירה:
והנה מ"ש רו"מ להקשות מדידי אדידי מ"ש לקהלתכם בגט ששמה הי' רוסיא וכתבו רוסוא וכתבתי מכח דהוי טעות דעבידי למטעי וכו' הנה זה אין לו דמיון לנדון דידן כיון דשם רוסוא בויו אינו בנמצא לומר דאשה אחרת היא והוי רק חשש שנכתב השם שלא כהוגן בזה כיון דהוי טעות דעבידי למטעי מידע ידעי דטעו בין וי"ו ליו"ד אבל בנדון זה דשם חינא בלא יו"ד שכיח ג"כ וא"כ בזה למה יתלו בטעות טפי יטעו לומר דאשה אחרת היא דשמה כך ולכך אין מקום להתיר מכח זה לבד רק במקום עגון ובצירוף טעם הנ"ל דדי בשם אביו לבד ויותר אין להאריך מפני חולשת כחי ועיגום נפשי אשר הקיפוני רחמנא ירחם עלי ובצירוף טרדותי דברי ידידו וכו'. אעתיק כאן מ"ש בקצרה לק"ק דארהייא להרבני מ"ו משה צבי הירש נ"י: