חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קסז
קס"ז הנה ע"ד שאלתו בנדון הגט יחזקאל פאביל הנה היטב אשר דיבר רו"מ בכל דבריו כי הגט הראשון הנכתב בדאברטין בשם שרגא פאביל בן ציון הוא כשר כי מה שלא כתבו יחזקאל הוא מכח דהוי נשתקע והי' פסול אם הי' כתבו כדין כתב הנשתקע ואף דבתשובה אחת זה ימים לא כבירים כתבנו לחלק בנשתקע דהיינו רק אם נשתקע לגמרי שם שהי' נקרא בו תחלה אבל אם הוי נקרא ב' שמות יחד ואחד נשתקע ונקרא רק באחד כיון דאם נקרא ביחד ב' שמות הוי הדין כשם אחד וא"כ אם עתה עכ"פ נקרא באחד מהם הוי רק כקיצור השם ולא נחשב נשתקע וכעין שכתב בתשובת מהראנ"ח הובא בט"ג כן לדרכו מ"מ יותר טוב אם לא כתבו יחזקאל כיון דבאמת נשתקע ומה שכתבו שרגא הטיבו אשר עשו כיון דקראו אותו לס"ת שם למ"ד יום הוי חזקה בכך וכדמוכח בש"ס ובחו"מ סימן מ"ט דהחזקה הוי בקרי לי' ועני הוי הוחזק וכבר כתבתי בתשובה מכבר זה כמה שנים ומצאתי כן בתשובת מבי"ט דלא בעינן כל הלמ"ד יום יחד רק כל דנקרא כן ג' פעמים בתוך הלמ"ד יום הוי חזקה לכך הגט של דבארטין כשר והגט השני שכתבו בקיטוב בשם יחזקאל פאביל ודאי הוא פסול כיון דהוי שם שנשתקע ולא נכתב כן גם בכתובה ואף דחזרו וקראוהו בשבת אחת קודם הנשואין שניים בשם זה זה אינו מעלה כיון דלא הוחזק מחדש למ"ד יום כיון דכבר נשתקע פקע שמו ושוב אח"כ פנים חדשות באו לכאן וכמ"ש כעין זה בברכות פ"ג שאכלו וכמה דוכתא ובמס' סוטה ואף דכתבתי לעיל דעם שם אחר ושם השני נשאר לא נחשב נשתקע הנה זה אינו דומה לכאן מתרי טעמי חדא דתינח אם הי' נקרא בשם פאביל עכ"פ תמיד אבל כאן כיון דשם פאביל נמי לא נקרא רק בשם אלטר א"כ נהי דמ"מ לא נחשב שם פאביל נשתקע כיון דנקרא עכ"פ לס"ת בו וגם כמ"ש במקום אחר דשם אלטר לא נחשב בשם הראשון נשתקע כיון דידוע דשם אלטר אינו שם עצמי רק שם הבא לסימן טוב לגדלו וידוע תמיד דשם זה יש לו שם אחר ולא נחשב שם העיקר נשתקע מ"מ בזה די להועיל לשם פאביל עצמו דעכ"פ נקרא בו לס"ת ולא לשם יחזקאל דגם בקריאת ס"ת נשתקע ועוד ע"כ לא כתבתי סברא זו רק באם שני השמות הוי שמות קדושים או שניהם חול או עכ"פ אחד הוי כינוי לחברו בזה כיון דדומין זה לזה באיזה דמיון יש להם התחברות זה לזה ונחשבו כשם אחד אבל אם אחד קודש ואחד חול ואין להם שום התחברות זה לזה ודאי כשנים דנינן להו הן לענין נשתקע הן אם נכתב בגט רק אחד כן נראה להכריע וא"כ הגט של קיטוב ודאי פסול והנכון כדברי רו"מ:
וגם מ"ש המכונה אלטר הוא פסול והיטב אשר דיבר רו"מ וכן כתבתי בב' תשובות בימים הללו דבשם אלטר דאינו כינוי לשם הראשון ודאי צריך לכתוב דמתקרי לא מבעיא לדעת הב"ש רק גם לדעת הנו"ב דקאי על האדם מ"מ צריך להיות לשם החול קצת שייכות לשם הקדש אבל אם אין לו שום שייכות להקדש ודאי לא שייך מכונה רק דמתקרי דהרי בשניהם חול מודה הנו"ב דצריך לכתוב דמתקרי ועל זה אינו חולק הנו"ב ובע"כ כמ"ש ובפרט אם כתב דמתקרי במקום המכונה כשר לרוב הפוסקים משא"כ להיפוך אם כתב המכונה במקום דמתקרי פסול לרוב הפוסקים ולכך בודאי יש לכתוב דמתקרי אלטר ולא המכונה ויפה דן ויפה הורה רו"מ בזה. עוד להנ"ל:
הנה מכתבו קבלתי שנית ומטריח אותי בחנם כי אני על משמרתי אעמודה דהגט הראשון כשר כי מה שהשמיטו שם בן ציון כשר בדיעבד כיון דעכ"פ הזכירו שם שהכל קורין בו בשם אלטר ובפרט כיון דכתבו בשם שעלה שם לתורה שרגא פאביל אף דלא כתבו גם שם בן ציון כיון דעכ"פ בן ציון לא נקרא לבדו רק עם פייבול הוי שם שרגא פייבול כקיצור השם כמ"ש כעין זה בטיב גיטן:
ומ"ש רו"מ שהמגרש אינו בר הכי זה אינו תלוי בבר דעת רק כיון דקרי לי' ועני מוכח דהסכים על שמו דאל"כ איך עלה דלמא אל אחר הוא קורא ובע"כ דהבין דהך הוי שמו והוי קרי לי' ועני:
ומ"ש רו"מ בשם השב יעקב בהחזקת שמו לא בעינן למ"ד יום אין דעתי נוחה בזה ומכל האחרונים שנתנו כמה פעמים עצה להחזיק שמו שם במקום הגט למ"ד יום ובבית מאיר מבואר להיפוך:
ומ"ש רו"מ ראי' משם החולי הוא טעות גדול דשם הכוונה להיות מוחזק הוא בשם זה לכך די ביום אחד גם שם מחמת חולי עדיף טפי מכח דהוא מכח חולי וגם רבים יחד בכונה נותנין לו שם זה אבל בגט דאינו מכח חולי וגם לא מכח רבים וגם לא מועיל מה דהוי שמו לבדו כן רק בעינן שיהי' מוחזק ברבים ששמו כן דלא יאמרו אחר הוא לכך להחזיקו ולפרסמו ברבים בעינן בכל דבר למ"ד יום כמו בהכרזה וכדומה והשב יעקב במחכת"ה שגג בזה ובודאי בעינן למ"ד יום:
ומ"ש רו"מ דאין ביד הקורא לשנות שמו כמו דאין ביד המגרש לשנות שם אביו תמה אני על רו"מ שהוא בר אוריין יאמר כן בשלמא בשם האב דלא קרי לי' ועני רק שהוא עצמו יחזיק בשם אחר את אביו זה אין בידו אבל בנדון כזה אטו הוי החזקת שמו מכח הקורא בהרים קולו הכונה רק מכח כיון דקרי לי' ועני א"כ הסכים הוא על כך והחזיק הוא עצמו שמו כן ולא מפי הקורא אנו חיין והוא ש"ס מפורש בב"ב ובחו"מ סימן מ"ט בקרו לי' ועני הוי כן שמו ומ"ש בבר הבנה כבר כתבתי דזה אין לו ענין בבר הבנה רק בקרו לי' ועני:
ומ"ש שם אשתו גיוצא ביו"ד והי' לו לכתוב בוי"ו זה אינו שינוי גמור דאינו מורגש במבטא כל כך וגם הוי באותיות המתחלפין באותיות אהו"י שיש מקילין בזה ואין להחמיר בזה אם כבר נשאת:
ומ"ש רו"מ כיון דקאלמיי' קרוב לדאברטין הוי קלא דלא פסק דאין זה שמו זה מביא לידי גיחוך דמה בכך העיקר תלוי במקום כתיבה ונתינה והי' לו שם בב' מקומות לא חלקו חז"ל בין המקומות קרובים או רחוקים ולא נשמע חלוקים כאלו ומ"ש ראי' מביארדישאר לאקטיפפון הוא תמוה ומה ענין שמטה אצל הר סיני ולכך המחילה מרו"מ נראה מרוב דבריו שמכוין לפסול הגט בכונה ויחדל מדרך זה ולא יהי' לו זאת לפוקה ומכשול ואם לא נשאת עדיין אז הוי ראוי אם הבעל לא ירצה לעגנה ולקבל מעות אז תבוא לק"ק קאלמיי' ויכתבו שם גט בשם המוחזק שם אך אם הבעל ירצה להוציא ממנה מעות אינה מחויבת והוא כשר בדיעבד במקום עגון אף אם לא נשאת ומכ"ש אם נשאת דהגט כשר ויותר לא יטריחני בזה כי לא אשיב לו עוד בזה דברי ידידו וכו' לק"ק זאלאיץ להרב דשם ולמוהר"ר שמאי מרגליות: