חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קמג
קמ"ג הנה ע"ד שאלתו קודם ימים הנוראים העוברים וז"ל מעשה אירע פה ק"ק ניזנוב שאיש אחד מק"ק ביטשאטש לקח אשה מפה והי' דר עמה כמה שבועות והי' מוחזק בכאן בשם יחיאל מיכל הכהן וכן עלה לתורה וכן נכתב בכתובה ואח"כ במשך הימים גירש את אשתו בק"ק טיסמינץ שסידרו לו גט הב"ד דשם והיא נתנה לו מה שהי' ביכלתה והנה התפאר א"ע בק"ק ניזנוב לאוהביו שיעגן אותה ע"י איזה ערמה בגט ויען שנשמע כן השביעו אותו הב"ד דשם באלה ובשבועה ובח"ח אולי יש לו עוד שם אחד וקיבל ע"ע בפה מלא והנה באיזה ימים אחר הגט כתב אגרת מק"ק ביטשאטש מקום מולדתו שיש לו עוד שם זאב נוסף ע"ש יחיאל מיכל והנה באה לפני האשה הנעצבת לדעת מה יעשה בה עכ"ל השאלה והנה היות מחמת טרדת ימים הקדושים וימי החג לא הי' לי פנאי להשיב וגם אח"כ הייתי טרוד וביני ביני אמרתי אולי כבר אינם צריכין לדידי והנה בשבוע העבר חזר רו"מ וכתב בנדון זה והעתיק הגב"ע מק"ק ביטשאטש שנשתקע שם זאב שם ולא עלה לתורה שם בשם זאב רק בק"ק יאזליוויץ שגירש אשתו הראשונה כתב שם ב' השמות כן תוכן השאלה:
הנה ידידי אין להאשה בית מיחוש כלל על הגט והוא כשר וישר כי הנה לפי הנראה גם בתחלת הערעור לא הביא עדים שיש לו עוד שם רק שהוא כתב כן והנה בזה ודאי אף אם יצעוק ככרוכיא נאמר עפרא לפומי' ושקר הוא דיבר כי בלעדי מה שהשביעו אותו אף בגט פשוט נמי אינו נאמן לערער הוא בעצמו כיון שמטילין חרם בשעת הגט כל מי שיודע איזה פסול יבא ויגיד וכיון דלא אמר אז כלום שוב אינו נאמן דאין אדם מע"ר וכן כתבתי בכמה תשובות וכן כתב בטיב גיטן בסוף ספר לקוטי שמות ולדעתי אפילו בלא החרם אינו נאמן לומר שכיון להכשילה דהרי אין הבעל חשוד להכשילה במתכוין כמ"ש התוס' בפ"ק דגיטן דלכך בעל עצמו שהביא גיטו א"צ לומר בפ"נ גם הרי יתכן דביני ביני תנשא לאיש וא"כ עושה עצמו רשע ובודאי אינו נאמן ומכ"ש בזה שהשביעו אותו ג"כ וקיבל בשבועה בודאי א"נ ואף דבק"ק יאזזיוויץ כתב כן בגט אולי שם החזיק עצמו בשם זה או כיון דממ"נ הוי רשע אולי אז שיקר לומר כן וגם אף אם הי' אמת שהי' לו שם זה בביטשאטס כיון דהוי רק טפל דהרי לא נקרא בו בפי כל ולא חתם עצמו בזה וכבר כתבתי בכמה תשובות ששם טפל של שאר מקומות שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה דא"צ לכתבו אף לכתחלה ומכ"ש דאינו מעכב בדיעבד ובפרט דנכתב שם שהכל קורין בו ולזה אף לולי שנשתקע ואף אם הי' עדים ע"ז שיש לו שם טפל בק"ק ביטשאטש נמי הוי כשר ומכ"ש בהצטרף כולהו יחד דהוי נשתקע ואז אדרבא אם כתבו הי' פסול וגם אין עדים ע"ז רק שהוא אומר כן שאין ממש בדבר ומה אהני לרמאי ברמיותיו:
ומה שחשש רו"מ מכח דנשבע על כך והוי כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני כמ"ש התוס' בתמורה הנה זה טעות מכמה טעמי חדא דבשבועה לא אזלינן אחר הלשון רק אחר הכוונה כמ"ש ביו"ד סימן רי"ח ואף דאחרים משביעין אותו מ"מ הוא נשבע על דעתם והרי דעת הב"ד הוי רק שלא יעשה פסול בגט וא"כ הוי כוונתם רק על שם שאם לא יהי' נכתב יהי' פסול אבל על שם שאין בו צורך לכתוב ע"ז לא השביעוהו וא"כ נאמר דאדררבא לא עבר על השבועה דידע שהוא שם הטפל וא"צ לכתבו ובפרט לפי האמת שנשתקע א"כ הוי כמאן דליתא ואמת נשבע. והשנית דהתוס' מיירי בנשבע שלא לגרש א"כ הוי השבועה על גוף הגירושין אבל כאן אטו השביעוהו שלא יגרש בגט שיש בו חסרון שם אחד הרי ודאי לא דקדקו להשביעו כן רק הם השביעוהו שלא יעלם שמו מלהודיע להם אם יש לו עוד שם אחד וא"כ נהי שהוא עבר על השבועה ולא הודיעם מ"מ על גוף נתינת הגט לה בשם אחד ע"ז לא נשבע ולא הוי בכלל כל דאמר רחמנא לא תעביד וגם אין לחוש בגט הזה מכח קול הערעור שיצא על הגט והוי חשש לעז דכבר הבאתי בכמה תשובות בשם תשובת הרמ"א דאין בזה חשש לעז היכי דיצא הקול שיש שאלה של הגט אף אם מתארך הזמן ונשאל לכמה רבנים אין בזה חשש לעז:
וגם מ"ש רו"מ דיש לחוש כיון דכיון להטיל פסול בגט א"כ לא גמר לגרש הנה זה ודאי אינו לא מבעיא בנדון כזה די"ל דמשקר ובשעת מעשה כיון לגרש בלב שלם והשתא הוא דהדר בי' ומערער ותחלה אמת אמר רק אף גם אם נכרין הדברים שעשה איזה שינוי בגט כדי לערער מ"מ אין בו חשש כלל וכמ"ש בכמה תשובות מלתא בטעמא והבאתי ראי' ברורה מדברי הפוסקים הובא באה"ע סימן קכ"ו סעיף כ"ב וי"א שאין ערעורו מועיל אא"כ הבעל כתבו או הסופר כותב מפיו ייע"ש במקור הדין שכתב דהבעל מערער שכיון כן בכוונה כדי לקלקלה ייע"ש וא"כ למה יהי' רק פסול ולא בטל שהרי לא גמר לגרש ובע"כ מוכח דאין זה קפידא ואין פיסולו מכח זה רק מכח שינוי האותיות ואין זה רק פסול ולא בטל ואם לא הי' בהשינוי קפידא בגוף לשון הגט אף פסול לא הי' ואין חשש במה שחזינן דלא גמר בלבו לגרש ואף זה דוקא התם דניכר הכוונה מגוף הגט ולא בנדון כזה לכך אין בו חשש כלל ומותרת להנשא בלי חשש ופקפוק כלל ולית דין צריך בושש וחשש כלל בעזה"י. והנה בפלפולו בדין עביד לא מהני לא עיינתי כלל כי אין הזמן גורם לי רק מה שבא במכתבו שנית דרך אגב בדין דכל מה שמפורש בתורה אין כח ביד חז"ל לאסרו הנה כיון דנוגע קצת לספרי אכתוב לו בזה אך גם זה בקצרה. אעתיק כאן מ"ש לק"ק הרזמלות להרב מו"ה יוסף מאיר בראנדיס נ"י,: