חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קלו
קל"ו ע"ד אשר שאל וז"ל איש אחד בא לכאן מק"ק העליטש לגרש את אשתו ואמר ששמו בעלי' לס"ת מנחם מענדל ובפי כל נקרא מענדל והי' לו בכאן עד אחד על שמו ואעפ"כ לא האמנתי לו מחמת שאמרו לי שזה כמה שנים אשר אשה הנ"ל לא מתדר לה עם בעלה וחששתי פן רוצה רק לקלקלה ושלחתי שליח מיוחד לק"ק העליטש לברר הדבר ושלחו משם ב"ד אשר שאלו לש"ץ והשמש ואמרו שנקרא לס"ת מנחם מענדל וכתבתי כך בהגט מנחם מענדל דמתקרי מענדל כמו שמבואר בהגהות של הגאון מו"ה זלמן מרגליות ז"ל בשם אליעזר ליפא דמתקרי ליפא ואחר הגט הוציאו קול מק"ק העליטש ששם המגרש לס"ת רק בשם מנחם לבד ושלחתי דיין מפה לק"ק העליטש לגבות עדות מכוונת איך נקרא לס"ת וקראו שם להעדים ואמרו שם שאינם זוכרין בבירור איך נקרא האיש הזה רק זה יודעים בבירור שכל איש שנקרא שם בשם מענדל קורין לו לס"ת בשם מנחם לבד ושאלו אותם למה בפעם ראשון אמרו שקורין לו מנחם מענדל והשיבו שכך הי' נראה להם ועתה נתנו אל לבם ואינם זוכרין בבירור וקשה להשיג גט אחר מהבעל עכ"ל השאלה:
והנה מ"ש רו"מ דמתקרי מענדל הנה אמת על רו"מ אין תלונה שהוא ראה כן בטיב גיטן בסופו שעשה פירוש כן להגט הנשלח מפ"ב אך לבבי לא כן ידמה וכבר כתבתי כן בתשובה לק"ק סטאניסלאב זה כמה שנים והוא בחבורי לעיל שאין זה סברא כלל לומר בשביל שנקרא לס"ת עם שם הקדש נעשה מקודש ומיוחס כמוהו לכתוב עליו דמתקרי גם בזה יש לחוש לדעת הבית מאיר סימן קכ"ט גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל שפסלו והסכימו עמו אז כמה חכמים מכח דנראה דהוי שינוי בשם ישראל עצמו ואף דאחרונים חלקו עליו אני קיימתי דבריו בתשובותי ולכך יותר טוב לכתוב המכונה מענדל דאז נודע דקאי רק על הכינוי בלשון בני אדם ויותר טוב בזה להפוך לכתוב מענדל דמתקרי מנחם מענדל והי' אזיל לי' כל החששות אך מה שעשה עשוי ואני כותב רק לדעת למקום אחר:
ובנדון גט הזה לא ידעתי למה נסתפק רו"מ דלו יהא דהם אומרים שאין זוכרין כיון דעכ"פ יש ע"א שכך הי' שמו לתורה שהרי כך העיד לפניו בתחלה והרי די בע"א על שמו ומה לי מה שהם אין זוכרין ואף שאומרים שכל מנחם אין נקרא לתורה בשם מענדל אולי זה החזיק עצמו לקראו בשניהם ואין ראי' מאדם לאדם גם כיון דהם העידו תחלה שכך הי' נקרא מנחם מענדל לא מבעי' בנדון דידי' שנראה ממכתב רו"מ שהגידו כך בב"ד ודאי אין יכולין לחזור בו דכיון שהגיד רק גם אף אם הי' מגידין זה חוץ לב"ד הנה בעדות אשה בק"ע סימן קנ"ט בשם תשובת ב"י דהיכי דנאמן חוץ לב"ד אף מ"ש חוץ לב"ד אין יכול לחזור בו ואף דיש חולקים בזה מ"מ בזה כיון דהוי רק חשש דרבנן דהרי באמת שמו יש כאן ושם אביו ומה דנוסף בו שם בקריאה לתורה הוי רק חשש שיאמרו אין זה המגרש וכיון דהוי רק חשש דרבנן הלכה כדברי המיקל דא"י לחזור בה ועוד י"ל דאף הר"ן דס"ל דחוץ לב"ד יכולין לחזור היינו רק היכי דאינו נאמן רק מדרבנן אז כיון דהוי רק דרבנן נאמנות שלו לא מהני רק בב"ד ולא חוץ לב"ד אבל היכי דנאמן מן התורה כגון בהכרת שמו כיון דהוי על"ג בזה מן התורה אין חילוק בין בב"ד או לא רק כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכעין חילוק זה מבואר בתוס' והש"ך סימן קכ"ז גבי אם בא עד הראשון תחלה אם בעינן התירוהו תחלה או לא דיש חילוק בין אם נאמן מן התורה או רק דרבנן לכך הר"ן מיירי בעדות אשה דא"נ רק מדרבנן ומיירי בע"א אבל בב' עדים א"י לחזור אף חוץ לב"ד בעדות אשה כיון דמדינא לא בעי ב"ד ואינו דומה לדיני ממונת דבעינן ב"ד מן התורה לעדים לקבל ודו"ק והבן אבל בעדות הכרת שמו אף הר"ן מודה דא"י לחזור ועוד כיון דכבר נעשה מעשה על פיהם ונכתב לה הגט והותרה להנשא לו יהא דהוי ספק לא תצא מהיתרא וכן כתבתי בכמה תשובות זה כמה שנים ומצאתיו אח"כ בתשובת הר"ן כן דהיכי דכבר נתגרשה והותרה אם נולד אח"כ ספק בגט הוי לה חזקת היתר כיון דיצא הדבר בהיתר וכן נמצא כיוצא בזה בק"ע סימן ס"ו בשם רש"י דהיכי דהותרה עפ"י ע"א נחשב חזקת היתר ייע"ש ואף החולקים שם כאן דהוי רק חשש דרבנן ודאי כדי רש"י לסמוך עליו דהוי חזקת היתר וכיון דעכ"פ העדים מסופקין לכך נשארה בחזקת היתר לכך הגט כשר וכל זה אני כותב לרווחא דמלתא להתלמד במקום אחר אבל בנדון דידי' א"צ לכל זה כיון דהוי ע"א תחלה ע"ז וגם העדים הגידו בב"ד ודאי דהגט כשר והמוציא לעז עליו יהי' נדון כדין המוציא לעז על גט כשר ז"ז אין להאריך מחמת טרדתי ובצירוף חולשת כחי דברי ידידו וכו'. אעתיק מ"ש בתשובה בקצרה לק"ק טויסט להרב מ"ו צבי ארי' מ"ץ דק"ק הנ"ל ולהרבני מו"ה שלמה זלמן אשר במוהר"ר אברהם בנימין נ"י: