חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קיט
קי"ט הנה ע"ד שאלתו באחד שלא הי' מחדר לי' עם אשתו מפני רוע מדותיו ובקשה ממנו ליתן לה גט ולא רצה והפצירה בו והבטיחה ליתן לו עשרים רובל כסף ונתרצה והביאו ליתן הגט שמעו שהי' שמו גרשון הסכימו ליתן שני גיטן כמפורש באחרונים ונתנו תחלה הגט ששמו גרשון בנו"ן ולא הודיעו כלל להבעל שצריך עוד גט אחר ואחרי הנתינה כשהודיעו לו שצריך עוד גט חזר בו ואינו רוצה ליתן גט שני בשים אופן עד שתתן לו תרקבי דדינרי הנה יפה הורה מעלתו שמותרת להנשא בגט זה לבדו מהטעם כיון דעכ"פ יקרא בפי כל גרשון בנו"ן דהוי כחניכה שהכל קורין בו ובפרט דרוב הנקראין גרשון אפילו שם העריסה שלהם הוי בנון מיהו מ"ש רו"מ דאפילו נקרא בשם העריסה גרשום במי"ם הי' כשר שנשתקע זה אינו נראה לי כי שם שנשתקע אינו רק אם הי' השינוי ניכר במבטא להדיא אבל אם עיקר השם לא נשתקע ואין השינוי רק באות אחת דלא דייקא כולי האי בלישנא אין לו דין שם שנשתקע כיון דעיקר השם קיים תדע דבכל קיצור השם לא נכתב עיקר השם כלל ונאמר דהוו שם שנשתקע ובע"כ דכל שאינו שינוי גמור אין לו דין שם שנשתקע רק מטעמים הראשונים דבריו נכונין ועוד אני אומר דכל חשש זה הוי רק דרבנן ומטעם שכתבתי בתשובה מכבר לדעת ר"י במרדכי דהזכרת שם בגיטן אינו רק דרבנן ואף שחולקים עליו ועיקר ראייתם הוא מן הש"ס דף כ' דקאמר שם ההוא גברא דנטל ס"ת ונתן לדביתהו וקאמר שם למאי ניחוש לה כו' והא בעינן שמו ושמה וליכא ולפ"ז י"ל דהיינו דוקא בלא הזכיר שם שניהם דאז לא מוכח כלל מתוכו מי המגרש והמתגרשת אבל אם נזכר שם אחד מהם או הבעל או האשה א"כ מוכח מתוכו ובפרט בהוזכר שם האשה כיון דאמרינן בנדרים פ"ק דאין אדם מגרש אשת חברו ונחשב מוכח מתוכו ממילא בזה לכ"ע הוי הזכרת שם השני מדרבנן ושוב ליכא ראי' מן הש"ס דראייתם הוי רק משם שניהם שלא הי' שם נכתב בגט ולמעט בפלוגתא עדיף ועוד כתבתי בתשובה אחת דמן התורה די בשם אביו בהזכירו בן ראובן כמו דדי בהזכרת שמו ולא שם אביו ה"ה נמי להיפוך בהזכיר בן ראובן ולא שמו וכמו בחתימת עד דמהני כה"ג והבאתי ראי' מתשובת הרשב"א שנסתפק בכה"ג אם הוי רק תופס בשמו כיון דזכר שם אביו ולפ"ז הוי הזכרת שמו רק דרבנן והן אמת דזה גרע כיון דהוי כשם אחר ויאמרו שאין זה המגרש ושאני התם דלא זכר שמו כלל אבל כאן יאמרו אחר הוא אך א"כ אין זה רק חשש דרבנן וא"כ בדיעבד הוי ספק דרבנן ולהקל ואף דאתחזק איסורא כבר ידוע מ"ש הר"ש בפ"ב דמקוואות דהיכי דיצאה מן התורה מחזקת איסור אף מדרבנן לא נחשבה חזקת איסור כן הבינו האחרונים מדבריו אף שאני בתשובה אחת כתבתי לפרש כוונתו בענין אחר עכ"פ כאן שלא הודיעו לבעל שצריך גט אחר ונתנו סתם א"כ כבר יצא הדבר בהיתר והיכי דיצא הדבר בהיתר ודאי לא נחשב חזקת איסור ואדרבא נחשב חזקת היתר כמ"ש בתשובה אחת שמפורש כן בתשובת הר"ן ולזה הדין נכון שמותרת כך בלי גט שני אם אי אפשר להשיג בנקל גט שני ז"ז אין להאריך אעתיק כאן מ"ש בתשובה לק"ק טשורנוב להרב מו"ה אהרן הלוי ב"א של הרב מו"ה משה ליב רייצעס מב"ד: