חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן קיז
קי"ז הנה ידידיי גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שאין בידי לא צד אהבה ולא צד שנאה וכולכם שוין לפני ואינני נוטה לשום צד רק לצד האמת ומשפטים אדבר אתכם הנה בדבר הגט של מרדכי הירש חיכף בראותי את השאלה מן הרב מזבאריז תיכף הבנתי שעכ"פ בדיעבד כשר ואין לחוש לו ואן גם יש לצדד להכשירו לכתחלה ועכ"פ בדיעבד ודאי הוא כשר אך לא רציתי להכניס עצמי בזה כי אמרתי כי גם המערערים לאו קטלי קני נינהו ואולי יש להם איזה ערעור דיש בו פסול אפילו בדיעבד אך כעת שראיתי מכתב ידידי הרב החריף מו"ה פייבוש הלוי ועל מה הם מערערים מאוד חרה אפי בזה עליהם שלא לחוש על חרם הקדמונים שלא להוציא לעז על הגט ואם כי בתשובת הרמ"א ושאר תשובות מבואר דהיכי דיש לו איזה טעם לערער אינו בכלל החרם זה הוי אם אינו מכח שנאה ובאמת לבבו דומה שהוא ערעור ממש לכך לבו אונסו אבל בזה בקי אני בכם שלולי הקנאה והשנאה בעצמיכם הייתם מבינים דהגט כשר ולכם לב לדעת בפרט בדבר קטן כזה אך השנאה מקלקלת השורה ואיך לא חסתם על גזרת ר"ת אשר דבריו כגחלי אש. ועל הסופר אלימלך שאומר אלי תבא מלכות אני כועס ביותר דאיך מערער על הגט שכתב הוא בעצמו הרי בשעת הגט מטילין חרם כל מי שיודע איזה ערעור יאמר ולמה לא אמר מיד זה וגם אם לא שמיעא לי' כלומר לא סבירא לי' לא הי' לו לכתבו. והנה בגוף הדין לא מבעי' כפי מה שהובא לפני גב"ע בב"ד של שלשה שהמגרש העיד בתו"ע שרוב קורין לו מרדכי הירש וגם חותם כן דפשיטא דאף לכתחלה הי' ראוי לכתוב כפי אשר סידר הרב מזבאריז והנה אף כי אינו נאמן אדם על עצמו מ"מ מלתא דעל"ג הוי שם ולא משקרי אינשי לומר כן בתו"ע בפני שלשה דשם ממש המכירין בשקרו ולזה ודאי האמת כן ולכך אם כן הגט אף לכתחלה הוי ראוי כן רק אף אם יונח כדבריהם שהיו רוב קורין אותו מאטיא הירש הגט כשר עכ"פ בדיעבד ואפשר אף לכתחלה והרב החריף מ"ו פייבוש מנקט חומרי חומרי לפסול הגט תופס דעת הסובר שהובא בג"פ דהקדים שם הטפל פסול ותופס חומרי דשם מאטיא צריך דוקא לכתבו ואין דינו כקיצור השם ובאמת הכל נהפוך הוא ראשון שבראשון אין לנו רק דברי הש"ע ורוב הפוסקים והכי נהוג עלמא דבהקדים שם טפל כשר כיון שכתב שניהם ואף אנו אין צריכין לזה כי אף הפוסל היינו רק באם הטפל הוי שם אחר שאינו יוצא משם העיקר והוי שם אחר ממש אבל בנדון דהטפל יוצא משם העיקר אפילו לו יהא דהוי צריך לכתבו מ"מ אינו פוסל אם הקדים שם הטפל לעיקר כיון דחד שמא הוא ולמעט בפלוגתא עדיף והשכל נותן שכן הוא ומכ"ש בנ"ד שאדרבא שם הטפל הוא עיקר השם ושם העיקר שרוב קורין בו יוצא משם הטפל דודאי אין קפידא אם הזכיר הטפל בעיני העולם תחלה כיון שבאמת הוא עיקר בעיקר השם והעיקר נצמח מן הטפל והוא דומה לו ודאי לכ"ע כשר בזה עכ"פ בדיעבד ויותר נראה אף לכתחלה הוי כן ובר מן דין נראה דגם שם מאטיא הירש לא הוי צריך לכתבו כלל כי הוא קיצור ממרדכי. ומ"ש הרב מ"ו פייבול דצריך לכתבו כמ"ש הט"ג בשם יצחק צבי הנקרא איצק הירש דצריך לכתוב גם שם איציק הנה דימה ענינים נפרדים ולולי שאני מכיר בו שהוא מופלג הייתי מדבר עליו סרה בראי' זו אשר כל בר בי רב יודע ההפרש דשם בשם יצחק צבי אין די דהרי לא נקרא צבי רק הירש וא"כ עכ"פ שם הירש צריך לכתוב ואם יכתוב רק המכונה הירש יהי' שינוי דהרי נקרא איצק הירש ולכך צריך לכתוב גם שם איצק אבל בזה כיון דכותב מרדכי צבי דמתקרי מרדכי הירש א"כ אין צריך לכתוב יותר ודאי די ואין כאן טעות דאף שנקרא מאטיא הירש הכל יודעין דמאטיא הוי קיצור השם ממרדכי והיינו הך ודבר זה מבואר בכמה דוכתא בסדר שמות ובאחרונים וכל יודעי טיב גיטן וא"צ להאריך בזה וא"כ כיון דלא הוי צריך לכתוב שם מאטיא הירש כלל ומכח דמרדכי הירש היינו מאטיא הירש א"כ אף אם כתבו אין לו דין הקדמת שם הטפל ועיקר כי שניהם חד שמא ושניהם עיקרים ומ"ש הרב מו"ה פייבוש דאין לכתוב והמכונה אחר דמתקרי מכח דיאמרו הוא נשתקע ומכח שהסופר אלימלך הראה לו בג"פ כי בשם שנשתקע ראוי לכתוב והמכונה הנה כבר הרגיש הרב מו"ה פייבוש בעצמו שיהי' נמצא בסידורי שמות היפוך דבריו ויהי' הרבה לשון והמכונה אחר דמתקרי רק שרוצה לחלק דהתם א"א בע"א אבל כאן אפשר לכתוב להיפוך הנה לא מבעיא לפי הגב"ע שהי' נקרא עפ"י רוב מרדכי הירש וכן הוא חתימתו דודאי א"א לעשות להיפוך גם אף לפי דבריהם א"א לעשות להיפוך כיון דמאטיא יוצא משם מרדכי הירש הרי הוי מרדכי הירש עיקר מפאת עצמו דהרי מאטיא יוצא ממנו לכך לו משפט הקדימה כי הוי חד שמא ועיקר מפאת עצמו וא"א בע"א גם בר מן דין ומן דין אפילו הי' אפשר לעשות להיפוך אין חשש בלשון והמכונה לומר דהוי נשתקע דאפשר דבימי הג"פ היו כותבין שם שנשתקע לכך הי' צריך לשנות הלשון ולכתוב בוי"ו להראות דנשתקע אבל בזמנינו דנתפשט הוראה דאין כותבין שם שנשתקע כלל א"כ מה חשש דיאמרו דנשתקע הרי אם הוי נשתקע לא היו כותבין כלל וגם הג"פ עצמו לא כתב רק דלכתחלה יכתוב כן לרמז דנשתקע אבל לא לומר להיפוך לומר דבשביל זה יהי' פסול אם כתב בוי"ו והמכונה לומר דיאמרו דהוי נשתקע זה לא עלה על דעת הג"פ מעולם לפסלו בדיעבד בשביל חשש זה אין זה כי אם רעות רוח. ובנדון אשר נער יכתבו הנה מלבד כי מן הסתם יש שם רואין שראוהו כבר אם הביא סימנין או לא ואם אין שם יבדקוהו עתה אם הביא סימנין ולא מבעי' אם יהי' לו רבוי שערות ודאי דאין עתידין להיות כן בזמן מועט ובודאי הי' לו כבר גם אז ב"ש עכ"פ רק אף גם אם לא יהי' לו רבוי שערות כיון דבאמת יש חזקה דרבא ונהי דהוי רק לחומרא מ"מ כיון דרב המסדר יושב בשעה שכותב הגט הוי גדול עע"ג ולדעת הסוברים דלא בעינן שליחות בגט א"כ כשר אף התורף בגדול עע"ג אף דיש חולקים דס"ל דבעינן שליחות ופסול אף דגדול עע"ג מ"מ הרי מסיק הב"ש בסימן קכ"ג דהוי ספק גט וכיון דיש עכ"פ חזקה דרבא לחומרא הוי ס"ס דדלמא הביא סימנין ודלמא לא בעינן שליחות ולכך כשר הגט בכל אופן ואם יאמרו מה בכך אם אפשר בגט אחר לא כן הוא רק חלילה ליתן גט אחר ואם כבר נתנו עברה עשו ועתידין ליתן את הדין כי יש בזה כמה עקולי וכשורי ויש חשש פן יקדשנה אחר ביני ביני ויאמרו אין קדושין תפסו בה וכבר הבאתי בתשובתי זה כמה שנים בחבורי זה לעיל הוכחה מדברי הבי' בסימן קכ"ט וז"ל ד"ה וכתב עוד שם כמדומה לי שנהגו באוסטרייך וכו' עד שאם כבר ניתן הגט בשם הראשון כשר וקשה כיון דכתב תחלה דלכתחלה בעינן ב' גיטן א"כ מה בכך דכבר נתנו גט אחד יתנו עוד גט ובפרט לדעת הסוברים דלכתחלה נותנין הגט היותר טוב א"כ תמיד נותנין הטוב תחלה ואעפ"כ בעינן ב' גיטן א"כ למה כתב דאם כבר ניתן הגט בשם הראשון כשר יתנו עוד גט ואין לומר דמיירי שכבר נשאת דא"כ הו"ל לומר לא תצא וגם הו"ל לפרש אם כבר נשאת דא"כ הו"ל לומר לא תצא וגם הו"ל לפרש אם כבר נשאת ומדכתב לשון אם כבר ניתן הגט בשם הראשון כשר מוכח דכל דבר ניתן הגט אפילו לא נשאת ואינו מקום עגון ומ"מ כשר וכן מצאתי בד"מ סימן קכ"ט ס"ק כ"א שכתב וז"ל ועיין בתשובת מהרי"ו במקום שיש ליתן ב' גיטן ולא ניתן אלא אחד כשר בדיעבד ייע"ש א"כ מפורש להדיא כן ואף דכתב דבפסקי מהרא"י לא נראה כן הוי הוא יחיד נגד דעת מהרי"ו והב"י הנ"ל וא"כ הוי ק"ו דמה במקום שהי' ראוי ליתן ב' גיטן א"כ בודאי הוי ראוי לומר מה דעבד נחשב בזה הרי בלא"ה היה וראוי ב' גיטן ומ"מ לא אמרינן כן רק אזלינן אחר הכוונה אם תחלה כיונו ליתן רק אחד הוי דעבד וכיון דיצא הדבר בהיתר יצא ומכ"ש היכי דא"צ ב' גיטן אם כבר ניתן כיון דכשר בדיעבד דאסור ליתן גט אחר לכך ח"ו ליתן אחר ואם כבר עשו ולא נמלכו לא עשו ידיהם תושי' והנה לזה אסור להרהר על הגט הזה של מרדכי הירש ומהיום והלאה הרני גוזר על הרב מזבאריז שלא לסדר שם גיטן ולא שום אדם יסדר גט מפני המחלוקת אך באופן אם נראה שאין כוונתם לקנתר ויעשו כרוז בכל בה"כ ובהמ"ד שמה שפוסקין מלסדר שם גיטן הוי מפני המחלוקת אבל הגיטן שנתנו עד עתה הם כשרים בלי ספק אז ראינו דהם מבקשים האמת והשלום אז חלילה להרב מזבאריז לסדר שם עוד גיטן אבל אם לא ירצו להכריז כן מיום בא מכתבי עד למ"ד יום אז יסדר גט כרצונו ואם ירצה הסופר מה טוב ואם לאו יכתוב ע"י הנער הזה אם נבדק ויש לו סימן גדלות ואדרבא אז אני גוזר עליו לסדר גיטן כדי שלא להוציא לעז על הגיטן הראשונים שהם פסולין כן דעתי נוטה ואסיים מעין הפתיחה דסהדי בשחק שאיני כותב מפני אהבת איש ושנאת איש מרעהו רק כפי האמת והיושר ולמען השלום ובזה אצא ואסיים סיום שיש בו תרתי כי הוי קנצי למלין בזה ובבא כי מהיום בלי נדר לא אשיב עוד לביטשאטש לשום צד כי רואה אני גודל המחלוקת והמעשה נערות של כ"א והרב מ"ו פייבול כתב שהרב מו"ץ מזבאריז שחק על תשובתי מ"ש להטריף האונא הכפופה ובאמת היא טרפה גמורה ועוד כמה הוראות שיש בהם עקולי ופשורי וכ"א מדבר בגנות חברו לכך לי דומי' תהלה ואשיב אחור ימיני בעזה"י ועד כאן תחום שבת והעושה שלום במרומיו יעשה ביניהם שלום ואחדות כנפשם ונפש המעתיר. עוד להנ"ל:
הנה מכתבו קבלתי והנה כל דבריו אין בהם ממש מ"ש ראי' מתשובת רמ"א סימן נ"ו דאף דכבר נתגרשה נחשב לכתחלה כיון דאפשר ליתן גט אחר הנה מלבד כי אני הראיתי לו דברי הב"י והד"מ בשם תשובת מהרי"ו והמה הפוסקים המפורסמים שמימיהם אנו שותים והוא הביא תשובת חכם אחד שאין ידוע לנו שלאו רמ"א חתום שם על זה רק איזה חכם אחר והרי גם הד"מ כתב דבפסקי מהרא"י לא משמע כן אך עכ"פ כיון דהוי מלתא דרבנן שומעין להקל וכל האחרונים משמע מדבריהם כן דדיעבד הוי היכי דכבר ניתן אף דאפשר באחר ועיין בג"פ גבי שינה שם אבי האיש או האשה ועיין בב"ש סימן קכ"ג ס"ק ד' וז"ל ומ"מ נראה דאינו כשר אלא במקום עגון או בדיעבד דכבר ניתן כמו גבי שרטוט והיקף גויל וכתב אשורית בסי' קכ"ו וכו' מפורש אומר דאם כבר ניתן אף דאינו מקום עגון ואפשר באחר הוי דיעבד וכן בסימן קכ"ה ס"ק י"ט עיין בב"י ובד"מ מבואר ככל הני דינים בסימן זה במקום עגון ועדיין לא ניתן הגט או בדיעבד שניתן הגט ואינו מקום עגון כשר וכן מ"ש בסמוך ובכל הסימן ועיין בס"ק יו"ד שם כתב הח"מ וב"ש ובדעבד בשעת הדחק כשר הרי שם פרטו דבעינן דוקא תרתי דעבד ושעת הדחק אבל היכי דכתבו סתם דיעבד אפילו אינו דחק כשר וכן ס"ק כ"ו דייק שם כן וכו' אבל בעלמא דיעבד הוו אפילו אינו עגון ובסימן קכ"ז ס"ק ד' כתב וז"ל ומה שמיקל במקום עגון כתבתי בסימן הקודם בדיעבד שכבר ניתן הגט ג"כ כשר כמו במקום עגון ומ"ש בד"מ דיש להחמיר צ"ל היינו דעבד שכבר נכתב ולא ניתן עדיין ומשמע להדיא הא כל שכבר ניתן הוי ודאי דיעבד אף דאפשר באחר הרי כל סוגיא דעלמא דלא כתשובה זו שהובא ברמ"א וכן מוכח בכמה תשובות אחרונים עצמו מספר ואנקיט חדא מינייהו במעשה דשם יודית עיין בתשובת בית אפרים וספר ישועת יעקב סוף ה' גיטן במעשה דק"ק לבוב דהי' טעות גמור דהי' צריך לכתוב יהודית וכולם התירו רק מכח דהוי חניכה שהכל קורין בו והרי כתב חניכתו וחניכתה אינו כשר רק בדיעבד ואעפ"כ הכשירו וסיימו שם דאין ליגע בכבוד המסדר מוכח שם אף דהוי אפשר באחר נחשב דיעבד ייע"ש ועוד יש להביא ראי' ממ"ש בש"ס וש"ע סימן קנ"ז בכתב בגט שבוע חודש שלה כשר ומביא בב"ש שם כמה דעות דאינו כשר רק בדיעבד והרי בדיעבד בלא"ה קיי"ל כר"ש דנכתב ביום ונחתם בלילה כשר בעת הדחק כר"ש ושעת הדחק פירש"י שהלך לדרכו וא"א ליתן גט אחר והרי לענין פירות אלו בא הבעל לפנינו לתבוע הפירות לענין ממון נפסוק לו דיש לו פירות עד הלילה ולמה הגט כשר וכן יש חשש בת אחותו ובע"כ כיון דלא הקדימו הזמן בכונה ואהני לשאר הימים כשר בעת הדחק כשא"א באחר ולמה חדשו הדין בכתב בו שבוע או חודש וכו' הרי לא גרע מנכתב ביום ונחתם בלילה וגם מדלא כתבו דכשר בעת הדחק כלשון דנקטו בנכתב ביום בע"כ דבזה כשר אף דאינו דחק ולא הלך לדרכו ואפשר באחר ומ"מ כשר והוי דיעבד. והנה בתשובת הרמ"א בעצמו הנ"ל שהביא רו"מ בלשון המר"מ פדוה שם כתב דלולי שהי' הבעל פוחז וכו' הי' מצוה לכתוב אחר הואיל דיש בו תיוהא וכו' מוכח הא אם לא הוי בי' תיוהא והוי כשר לכ"ע בדיעבד לא הי' מצוה ליתן אחר אף אם הי' אפשר באחר רק דהתם כיון דהוי עדות מוכחשת לקצת דעות הי' פסול אף בדיעבד לכך הי' נותן גט אחר באפשר ומוכח ג"כ כדברינו הן אמת דבד"מ סימן קכ"ט ס"ק כ"ט כתב וז"ל כתב מהר"מ פדוה סי' ה' כל שינוי שהוא בדבר שאין לכתבו כלל אין לפסול בדיעבד וגט מומר מקרי דיעבד אפילו קודם שנשאת מאחר שטורח לבקש אחר וכו' משמע הא באינו מומר לא הוי דיעבד אף בדבר שאין לכתבו כלל מיהו אף דדעתו כן סוגיין דעלמא לא הוי כן כמו שהוכחתי לעיל והנה כל זה פשוט רק שאני הוכחתי לו יותר בתשובה הראשונה רבותא יתירא דאף במקום דבעי ב' גיטן וא"כ מה לי זה או זה סוף סוף בעינן ב' גיטן מ"מ אם רק בכונה כיון ליתן רק אחד הוי דיעבד וזה חידוש יותר אבל היכי דלא בעינן ב' גיטן זה מוכח בהרבה דוכתא דסוגיין דעלמא הוי דיעבד אף שאפשר באחר:
ובנדון שם מאטיא אם הוי קיצור השם ממרדכי וא"צ לכתבו הנה ודאי כן הוא ומ"ש ראי' להיפוך מדברי הט"ג מ"ש בשם מאטיא בפתח דהוי כינוי למתתי' וכתב דהוי קיצור השם ממתתיהו ולא כתב כן במאטי' בקמץ דהוי קיצור השם ממרדכי מוכח דבכה"ג צריך לכתבו הנה מלבד דמי ראה לעשות דיוק כזה מלשון מחברי זמנינו לעשות מזה הוכחה אטו מחברי זמנינו דקדקו בלשונם כל כך כראשונים וי"ל דבאמת חדא מנייהו נקט גם י"ל דרבותא הוי דהחוש מורה דמאטי' בפתח הוא רחוק יותר משם מתתיהו ממה דמאטי' בקמץ הוי רחוק משם מרדכי ושם מאטי' בקמץ קרוב יותר לשם מרדכי וכ"ש הוא. ומ"ש תחלה הט"ג איך לכתוב מאטי' כבר כתבת אתה בעצמך דאין מזה ראי' די"ל דקמ"ל רק אם רוצה לכתבו ולדידי י"ל יותר דכוונתו לפמ"ש במקום אחר דמה דקיצור השם א"צ לכתבו היינו רק אם נקרא בשם אחד לבדו כגון אם נקרא לתורה בשם מרדכי לבד אז די לכתוב מרדכי אבל אם צריך לכתוב דמתקרי כגון שעולה לתורה בשם מרדכי צבי ובפי הכל נקרא רק מאטי' דאז כיון דצריך לכתוב דמתקרי דהרי אינו נקרא צבי בפי העולם אז בלשון דמתקרי טפי ראוי לכתוב כפי מה שנקרא בקיצור השם ולכתוב מרדכי צבי דמתקריא מאטיא וע"ז כיון הט"ג איך לכתוב מאטי' אבל בנ"ד כיון דנקרא בפי קצת מרדכי הירש א"כ גם בלשון דמתקרי שייך מרדכי הירש כיון דנקרא בפי קצת כן שוב אף אם בפי הרוב נקרא מאטיא הירש א"צ לכתוב יותר כיון דהוי קיצור השם ממרדכי הירש והנה זה ברור לי דמאטי' הוי רק כקיצור השם ממרדכי ואינו צריך לכתוב ואינו דומה לשם מאטיל או מאדיל דצריך לכתבו כמ"ש בט"ג שם דשם הוי שינוי נקודות דהדלת או הטי"ת הוי בחירק וגם הוי שינוי במבטא הלמ"ד והלמד אינו שם געגועים רק הוי כשם אחר אבל מאטיא הנה ידוע דבמבטא הוי שווא וסגול קרובים זה לזה ובמרדכי הוי הדלת בשוא ובמאטיא הוי הטי"ת בסגו"ל והם קרובים במבטא גם כיון דביו"ד ואלף בסוף הוי דרך שם געגועים בזה אף אם הוי שינוי קצת אין זה חידוש דדרך שם געגועים להשתנות כמו בשרה שארקה גם גוף האותיות ד' וטי"ת מתחלפין בלשון דטלנ"ת והרי הצמח צדק מתיר לגמרי בשינוי אותיות המתחלפין ונהי דלא קיי"ל כן עכ"פ לענין קיצור השם ודאי יש לסמוך על זה דמה דהוי באותיות המתחלפין הוי חד שם והוי כמו שנקרא בדל"ת והוי קיצור השם וא"צ לכתבו כנלפענ"ד נכון וברור ועכ"פ לענין דעבד ודאי אין לפקפק בזה מכמה טעמים והבל יפצה פיהו והמותר מדבריו א"צ תשובה כי הוא הבל ועתיד ליתן את הדין ותבער בם אש ה' על מחלוקת שאינו לש"ש ועלינו יערה רוח הבורא כאשר גלוי לפניו י"ת בוחן לבות ה' אמן:
נשמט מלעיל דלו יהא אף אם היה צריך לכתוב שם מאטיא עכ"פ כיון דזה המפורש בט"ג דהוא כינוי למרדכי וא"כ יוצא משם מרדכי אין דינו כשאר עיקר וטפל דהתם הוי בשני שמות שונים אבל מה דאחד נצמח מן השני ודאי הוי עיקר השם עיקר אף שהוא טפל בקריאה והנצמח ממנו הוי טפל אף דהוא עיקר בקריאה ובזה ודאי יש להקדים העיקר השם בעצם דלא יהי' יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם עכ"פ הם שוין דלכ"א יש מעלה זה הוי עיקר בעצם וזה עיקר בקריאה ומותר עכ"פ להקדים איזה שירצה והדבר ברור דלא כדין עשו במה שנגעו בכבוד המסדר ליתן גט אחר דברי הנ"ל: