אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קיא

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קיא

שם סימן קי

קי"א הנה ע"ד הגט היות כי הוא מלתא דאיסורא רבא וגם א"צ אריכות הנני משיבו על אתר הנה בנדון שם ראכיל שכתבו המסדרים בשני יודין אחר הרי"ש ובט"ג כתב שאם אין נרגשין היודי"ן במבטא צריך לכתוב באלף אחר הרי"ש הנה זה ודאי אמת ויציב דהגט פסול דהוי שינוי השם ממש דעיקר הכתיבה בגט צריך להיות כמו שנקרא ונרגש במבטא ובזה טועים כמה מסדרי גיטן בזמנינו הני דלא מעלי ואין יראת ה' על פניהם ואין משגיחין בכלל זה ומדמין מלתא למלתא ובאמת זה כלל גדול להיות נכתב כפי מה שנרגש בלשון ובמבטא ובאם לאו הוי שינוי לכך לדעתי ודאי הגט פסול ומ"ש רו"מ דחותמת ביודי"ן גם בזה יפה דיבר שאין מעלה בזה כלל ואני אבאר יותר דחתימה לא מהני רק היכי דאינו נרגש השינוי במבטא כגון יהודא באלף או בה"א בסוף או אף היכי דהוי שינוי קצת אך כגון אלי' אליהו דזה דרך לקצר כידוע אבל בשם זה דראכיל באלף הוי שם אחר ורייכיל ביו"ד הוי שם אחר אם באו לחוש לחתימתה הי' צריך לכתוב שניהם ולא החתימה לבד ולהשמיט העיקר והוי להו לכתוב שניהם בלשון דמתקרי על שם ראכיל באלף כי על החתימה לא שייך דמתקרי והבן ואף דהחתימה טפל בדיעבד אין קפידא ושעת הדחק כדיעבד דמי וכאן א"א כי בחתימה לא שייך דמתקרי לדעת הט"ז. עוד לק"ק מיקאלייב להרב הנ"ל:

הנה מכתבו קבלתי יום אתמול והנני עושה רצונו אם כי אני מוטרד פניתי להשיבו מיד הנה על דבר שאלותיו מכבר כבר שלחתי לו תשובה ביום ב' לך על הב"ד לק"ק פראסקרוב ליד מי שציוה לו הרבני מ"ו יעקב מקהלחכם זה שמסר לי מכתבו קודם ימים נוראים פקד אלי לשלחו לק"ק פראסקרוב לאיש אחד לו שלחתי וידרשנו רו"מ משם ונא להודיעני אם הגיע לידו כדי להניח דעתי שלא יהי' יגיעי וממוני לריק כי אני משלם למעתיק כל תשובה במיטב כספי. והנה על של עתה הנה מה ששאלו הרב על דין הראשון בשם ראכיל למה שם אייזק כותבין בב' יודי"ן ורו"מ השיב לו דשם כבר הורגל בזה הכל ומידע ידעי דהכל כותבין כן הוא שינוייא דחיקא אבל לדעתי א"ש יותר דשם אייזק א"א לכתוב בענין אחר דאם יכתוב בחד יו"ד יהי' נקרא בחיר"ק איזק ואם יכתבו בשני אלפין אין דרך לכתוב בשני אלפין זה אחר זה ואולי אם יכתבו כן יהי' נקרא אאזיק ולכך א"א להיות ניכר בזה הפתח רק בב' יודי"ן אחר האלף אבל בשם ראכיל כיון דאפשר לכתוב באלף אחר הרי"ש ויהי' ניכר הפתח למה כתב בב' יודין אין זה רק כי הוא פתח חריף ויהי' נקרא כן והוי שינוי בשם וזה נכון לדעתי:

וע"ד שאלתו מחדש בנדון המעשה שאירע לו באחד שגירש את אשתו במיקאלייב והי' שמו הירש בן אייזק וכתבתי צבי המכונה הירש בן יצחק המכונה אייזק יען כי מכיר הייתי את האיש ואת אביו. והנה הבעל נתחייב להשליש מותר המעות להכתובה והניח משכון על זה ואח"כ כמה שבועות שלח לו האב אגרת וחתם א"ע יצחק אייזק דוד וחששתי פן ואולי גם בעלי' לס"ת נקרא שמו כן וחקרתי ע"ז ונודע לי כי האב נקרא יצחק אייזק וכשמעי זאת נרתעתי וכו' עכ"ל השאלה:

הנה ידידי מורא לא יעלה על ראשו כי אף שראה בט"ג בסוף הספר מה שהביא בשם הגאון מהרמ"ם בשם שעלה לס"ת אליעזר ליפא דראוי לכתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא וכו' מ"מ אין בזה בית מיחוש בדיעבד כי הנה הוראה זו אינה מובנת בלא"ה דלמה כתב בזה דמתקרי ולא המכונה וכבר כתבתי בזה במקום אחר לק"ק סטאניסלאב וצריך ביאור כמ"ש שם ועכ"פ בדיעבד אין בזה בית מיחוש:

והנה שאלתו ממש נמצא בבית מאיר סימן קכ"ט גבי יעקב ישראל וסיים שם בפירוש דבדיעבד אם כתב יעקב דמתקרי ישראל כשר ייע"ש אף דהי' עולה לתורה בשם יעקב ישראל ייע"ש. ועכ"פ יש לרו"מ תנא דמסייע לענין דיעבד ולפי דעת הבית מאיר הי' פסול הגט של הגאון מהמ"ס כי הי' נראה דהוי שינוי בשם ליפא עצמו ואף דמקצת אחרונים דחו דברי הבית מאיר בחשש זה אני דחיתי ראיותיהם והעליתי דהנכון כבית מאיר ועכ"פ לדינא לענין דיעבד מפורש שם כהוראת רו"מ דכשר בדיעבד אם חלק השמות כה"ג כיון דבפי העולם נקרא רק ישראל והיינו ממש נידון דידי'. ועוד אני אומר הנה הרב הנ"ל היות כי עלה בלבו לכתוב דמתקרי לכך לא הונח לו לכתוב אליעזר דמתקרי ליפא דהוי כחולק השמות וכמ"ש בש"ע בראובן שמעון אם כתבו ראובן דמתקרי שמעון דפסול והיינו מכח דמתקרי ודאי קאי על האדם והרי הוא נקרא בשניהם ואיך כתב רק אחד מהם אבל לדעתי דיש לכתוב גם בזה המכונה על שם החול אף דנקרא עם שם הקדש יחד כמ"ש בתשובה כמה פעמים מכבר וא"כ בלשון המכונה אייזק ודאי דכשר דיש לסמוך על דעת הב"ש דהמכונה קאי על השם דשם יצחק יש לו כינוי אייזק ולא על האדם כדעת הנו"ב ואף הנו"ב אינו חולק רק די"ל דקאי על האדם אבל מודה דיש לפרשו גם על השם דשם הקדש הזה יש לו כינוי אייזק א"כ בזה אינו כחולק השם דמה בכך דנקרא בשניהם יחד סוף סוף מה דנקרא בשניהם הוי מכח דשם הקדש הזה יש לו כינוי זה א"כ לא כתב שקר לכך עכ"פ בדיעבד יש לו לסמוך על הב"ש בזה ואינו דומה לשם ראובן ושמעון דשם כתב דמתקרי וקאי על האדם משא"כ בשם המכונה אין זה שינוי ועוד הרי זה הוי בשם אבי המגרש ובזה קיל טפי דהרי דעת העה"ג בתשובה דאף בשינוי כשר בשם אביהם ואף להחולקים עכ"פ בחסר שם אביהם כשר ונהי דהנו"ב מה"ת מחמיר בשם אבי הבעל מ"מ היינו בחסר לגמרי אבל כאן כיון דנכתב עיקר שמו המכונה בפי כל א"כ עכ"פ אין שינוי רק דחסר שם אייזק הראוי אצל שם יצחק זה ודאי לא הוי כשינוי רק כחסר ובכה"ג דנכתב שם שהכל קורין בו גם הנו"ב מודה דכשר בשם אבי המגרש ואינו אוסר רק בחסר לגמרי לכך מורא לא יעלה על ראשו והוא כשר בדיעבד בלי חשש ופקפוק. ולענין מה דשאל אם כתבו בגט יצחק אייזק המכונה אייזק מה דינו הנה לא ביאר היטב לשון ספקו אם ספקו מכח לשון המכונה לפי דעתי אף לכתחלה יש לכתוב דוקא המכונה ולא דמתקרי ולדעתי להיפוך אם כתבו דמתקרי יש לפסלו כמ"ש בתשובה מכבר באריכות לק"ק סטאניסלאב והוא לעיל בחבורי זה ואם ספק רו"מ הוי מכח דכיון דנכתב כבר אייזק איך יש לכתוב שנית המכונה אייזק הנה לכתחלה ודאי הוי קפידא לדעת הבית מאיר כי נראה דהוי שינוי בשם אייזק גופו כאשר בארתי היטב בתשובתי דעתו בזה ולכך לכתחלה נראה לכתוב אייזק דמתקרי יצחק אייזק כיון דבדיעבד כשר אם הקדים שם הטפל וכל שעת הדחק כדיעבד דמי וכיון דא"א בע"א יש לכתוב כן לכתחלה כזה אבל אם בדעבד כתב יצחק אייזק המכונה אייזק יש לסמוך על האחרונים החולקים על הבית מאיר היינו הגאון מליסא בתו"ג ובספר יהושע להרב מטרנפאל ואם כי אני דחיתי ראיותיהם בדיעבד כדי הם לסמוך עליהם אבל אם כתבו בלשון דמתקרי אייזק כיון דיש ב' שינויים לשון דמתקרי ע"ש חול וגם חשש הבית מאיר דנראה כשינוי בשם אייזק אף בדעבד יש לפסלו לפי דעתי והכרעתי כאשר בררנו כל זה בתשובותינו בעזה"י אך עכ"פ בדין שלו ודאי דכשר בדיעבד ואין צריכה גט אחר אף אם אפשר באחר דברי ידידו וכו'. אעתיק כאן מ"ש בתשובה לק"ק באטשאן להחריף מו"ה נח יענטלש נ"י:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה