אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן קטו

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן קטו

שם סימן קיד

קט"ו הנה ע"ד שאלתו בגט אחד שסידר הרב מברעזוב ושם המגרש הי' נקרא בפי כל בקהלתכם ליבוש וכתב הרב דשם בגט יהודא המכונה ליב ונודע אח"כ שהמגרש הי' עולה לתורה וכך הי' חותם בשם יהודא ליב ביחד והנה זה תורף השאלה ויש כאן ב' חששות בגט זה אחד שנקרא בפי כל ליבוש ובגט נכתב ליב והשנית היותר קשה שהוא עולה לתורה וחותם ביחד בשם יהודא ליב והוא עושה פירוד בין הדביקים וכתב יהודא דמתקרי ליב והנה כתב רו"מ דהרב מברעזוב שינה לשונו ג' פעמים דתחלה התירה ואח"כ אסרה וחזר והתירה והעתיק לי לשונו שכתב דהמערער על הגט ילכד בחרם וכו' ונאנח על רבני הזמן שאינן בני תורה ומצפה לתשועת ה' להשיב שופטינו כבראשונה עכ"ל. והנה שרא לי' מרי' שהחפלל על אחרים והוא צדיק לאותו דבר כי בי אני רואה זה ואעידה לי עדים נאמנים אחד מ"ש דמהערער ילכד בחרם הבל יפצה פיהו שכבר מבואר בתשובת מהר"מ לובלין ובשו"ת זכרון יוסף ושאר אחרונים דחרם ר"ת לא הי' רק על המערער בחנם ואינו נותן אמתלא לדבריו וטעם אבל בנותן אמתלא וטעם לדבריו ובפרט בדברים הנכרין דיש מערער וטוען והשנית הוא מצד גוף הדין דנראה לו לפשוט להיתר אשר באמת נהפוך הוא:

והנה בריש כל דבר מ"ש רו"מ כיון דכבר אסרה רו"מ אין יכול להתירה הנה זה אמת נכון הדבר ואם כי לא מצינו מפורש דחכם שאסר אין חברו יכול להתיר שייך אפילו גבי איסור אשה לעלמא מ"מ אמת כן הוא ומצינו מפורש כן בתשובת מיימוני לה' אישות סימן ח' מפורש שם כן דאפילו להוציאה מבעלה דהוי דיעבד כתב שם כיון שחכם אסרה א"י להתירה אף שמברר שם בראיות להיפוך ומכ"ש בנדון כזה להתירה לכתחלה לעלמא שיש חזקת אשת איש ואין לו ראיות ברורות להתיר ולכך יפה כתב רו"מ כיון שרו"מ אסרה א"י להתירה אך בר מן דין מדינא אסורה מתרי טעמי אחד כי מה דפשוט לו דשם ליבוש הוי שם געגועים זה אינו והנה בתשובתי מכבר למדינת רוסיא בחבורי זה לעיל שם נסתפקתי אם שם ליבוש הוי שם געגועים או שם בפ"ע אך אחרי שובי נחמתי דבודאי הוי שם בפ"ע דהנה כל דבר תולין במצוי ובשם געגועים נקרא ליבלה כמ"ש בשמות נשים גבי שרלה שארקה ואם הי' שם געגועים היה לו לקראו ליבלה כפי הברת רוב העולם וגם לא מצינו שם געגועים רק או בה"א בסוף או בי"א בסוף כמו שלימציא אבל לא בשי"ן בסוף וכן נראה בשם אביש נמי אינו שם געגועים רק הוי שם בפ"ע ומ"ש בחבורי לעיל שיטפא דלישנא הוא וכוונתי רק דהוא יוצא משם אבא ושייך בו לכתוב דמתקרי לא המכונה אבל לעולם הוי שם בפ"ע ומכ"ש בשם ליבוש דהוי שם בפ"ע והנה הא חדא והשנית כיון דעולה לתורה בשם שניהם יהודא ליב וחותם כן והוא עשה פירוד בין הדבקים וכתב יהודא המכונה ליב ודאי פסול כמ"ש בש"ע בראובן שמעון אם כתב ראובן דמתקרי שמעון הנה אם הוי בי' חדא לריעותא שהי' כותב שם ליבוש או הי' נקרא בפי כל ליב אז הוי מקום להכשיר דמצד קריאת התורה וחתימה י"ל דדי בשם יהודא לבד אף דנשמט השני י"ל דהוי כקיצור השם וכמ"ש בתשובתי לק"ק סאדגארע וק"ק טשערנאוויץ די"ל דכתב ההתחלה והשמיט הסוף לכ"ע כשר וא"כ ה"נ הוי יהודא לבדי כקיצור השם ומה דכתב המכונה ליב קאי על הקריאה בעולם אם הי' נקרא ליב או אם הי' כותב המכונה ליבוש אבל כיון דכתב המכונה ליב והוא נקרא ליבוש הנה אם הי' כותב יהודא ליב אף שלא הי' כותב המכונה ליבוש נמי הי' כשר כיון דהשמיט הטפל ועלי' לתורה וחתימה עיקר היכי דשוין הם אבל כאן הוי ממ"נ אם קאי המכונה על הקריאה בפי העולם הרי אינו נקרא ליב רק ליבוש ואם קאי המכונה על עלי' לתורה וחתימה הרי נקרא בשניהם יחד והוא עשה פירוד ביניהם הוי כמו ראובן שמעון שכתב ראובן דמתקרי שמעון דפסול בודאי ולא מבעיא לפי דעת הנו"ב דהמכונה קאי על האדם דפשיטא דפסול בזה וכן הסכמת כל האחרונים כוותי' והוא נכון אף גם לדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם ומכשיר במשה יהודא המכונה ליב מ"מ היינו רק התם דלא השמיט שום שם ונזכר כל שמותיו בגט אבל כאן כיון דהשמיט שם ליבוש לגמרי מה דנקרא בפי כל והוי כהשמיט העיקר רק דהוי לנו התרופה דהקריאה לתורה וחתימה עיקר אך תינח אם הי' כותב כפי הקריאה והחתימה ממש אבל כאן גם כפי הקריאה וחתימה לא כתב כהוגן ונהי דהי' מקום להכשיר בשם יהודא דהוי כקיצור השם מיהו זה הי' אם לא נחסר בו שם העיקר בפי כל לגמרי אבל כאן כיון דשם הקריאה וחתימה לא כתב כדבעי ושם הנקרא בפי כל נשמט לגמרי דבפי כל לא נקרא יהודא ולא ליב לכך בכתב שם הטפל לבד והשמיט העיקר דודאי פסול לגמרי ואפילו במקום עגון הוא פסול לדעתי מכ"ש דאינו מקום עגון ובשלשים כסף יתרצה הבעל ליתן גט אחר כאשר כתב רו"מ בודאי לא יעשה כן בישראל בעבור השלשים. והעולה מזה לדינא דיפה הורה רו"מ דהאשה אסורה להנשא וישר כחו וחילו וכבר כתבתי כן גם בתשובתי מכבר למדינת רוסיא לפסול כיוצא בזה ואל יחוש רו"מ לדברי הרב הצריך לאותו דבר כי שפת אמת תכון לעד כנפשו ונפש ידידו. לק"ק טרנפאל:

הנה מכתבו קבלתי והנני עושה רצונו וממלא דבריו ולהרב מקאמיניץ ובנדון התנצלות שלו על מה שכתב שם מחמת חולי שנשתקע וכתב שהרב מו"ה יעקב חוזר בו הנה אם הוא שותק אנן לא שתקינן כי הנה מ"ש רו"מ לומר בשם של חולי אין קפידא בנשתקע לדעתי ישתקע הדבר ולא יהי' נאמר כי הוא נגד השכל והסברא כיון דשם העצם והורגל בו בין בני אדם ומ"מ בנשתקע פסול מכח דיאמרו אין זה המגרש א"כ מכ"ש בשם של חולי דלא הורגל בו ומה יושיעני דהוי מחמת חולי לו יהא דמצד עצמותו קונה לו מקום יותר עכ"פ סוף סוף עתה דנשתקע יאמרו דאין זה המגרש וגם מ"ש רו"מ דנמצא בסידור שלו שכתב שמו לזכרון דבר זה מביא לידי גיחוך האם בכתובה מבואר דעת הט"ג בלקוטי שמות דנחשב נשתקע מכ"ש בכותב זה על נייר לפטומי מילי ואף כי אני חולק עליו בכתובה מ"מ בשאר שטרות מודינא לי' דהוי נשתקע ומכ"ש בזה:

מיהו באמת כבר כתבתי להרב מוהר"י דזה אינו נשתקע כיון דכותב כל פעם שמו לרבני החסידים והם מזכירין בשמו כן אין זה נשתקע מיהו מצד חלוקי השמות פסול ומכח ממ"נ כמ"ש בשם הראשון הניתן לו הוי נשתקע ואין לנו רק מה שכותב שמו כל פעם עבורו ושם כותב שניהם יחד לכך שלא כדת חילק אותם לכך פסול הגט בפרט כיון דאינו מקום עגון ואין הנושא סובל להאריך בזה ולדעתי הדבר ברור כמ"ש ז"ז אין להאריך דברי ידידו וכו': הנה חוזר הרב והשיב לי וזה אשר השבתי לו. הנה מכתבו קבלתי עש"ק העבר ותיכף היום כאור הבוקר וזרח שמש פניתי להשיבו והנה רואה אני שכל אפי שוין וגם רו"מ רוצה להחזיק בדעתו ולא לתקן העוות כאשר ראה בנפשו על אחרים והנה בקראי מכתבו מתחלה הי' בדעתי שלא להשיבו כלל בטעם רק סתם כי כל משכיל ויודע דת ודין יראה כי דימה ענינים נפרדים והיות כי אין אדם רואה חובה לעצמו זה עיור עיניו מראות ואם לא הי' נוגע גם הוא הי' רואה במושכל ראשון שא"צ תשובה כלל על דבריו אך אח"כ נחמתי ואמרתי לפרש דברי הנה מ"ש בסוף דבריו בשם איזה אחרון דהיכי דהוי משום לעז בדיעבד כשר הגט וה"ה בנ"ד הנה ספר הזה איני בידי באיזה ענין מיירי ואנא לא חילק ולא בילג ידענא רק דברי הש"ע ואחרונים המפורסמים בהוראה והנה לשון הש"ע בסימן קכ"ט סעיף ט' אם לא כתב שם אבי הבעל והאשה בגט הגט כשר והנה מלשון כשר משמע רק בדיעבד ולא לכתחלה רק אם כבר ניתן ומזה מבואר להדיא דוקא אם לא כתב כלל הא אם שינה פסול משמע אפילו דיעבד וכן הוא בב"ש בשם הלבוש ומדכתבו לשון פסול משמע נמי אפילו דיעבד וכן מפורש בג"פ בשם הרא"ש דאם לא הזכיר שם אביהם מגורשת משמע דוקא דיעבד אם כבר ניתן ולא לכתחלה וממילא מוכח בשינה אף דיעבד פסול מדלא כתב רבותא וכן סיים הג"פ להדיא בס"ק מ"ג וז"ל באופן דהעולה מדברי הרא"ש וטור וכו' אך בדיעבד אם כבר נתגרשה בגט שלא הי' כתוב שם אביהן הגט כשר ואם שינה שם האב פסול משום לעז דהרואה גט זה וכו' וא"כ ודאי דברי הראשונים עיקר להחמיר בפרט במקום דאינו עגון ויש לדייק על הג"פ מה שהקשה שם דברי תשובת הרא"ש להדדי ובאמת לק"מ די"ל מה דמתיר בדיעבד אם לא כתב כלל שם אביהם זה מיירי אם כבר ניתן הגט אז כשר אפילו לא כתב כלל שם אביהם אבל תשובה השני' שמתיר רק מכח דכתב שם כינוי האב זה מיירי אם עדיין לא ניתן רק כבר נכתב נמי כשר ומכשירו ליתן הא אם לא הי' מזכיר כלל שם אביהם אז לא ינתן אם עדיין לא ניתן ולמה לא מתרץ כן ואפשר דהתשובה שם מיירי להדיא שכבר ניתן כי אין תשובת הרא"ש כעת בידי לעיין בו והנה עכ"פ מבואר שם כדברינו והנו"ב מה"ת מחמיר לפסול אפילו בחסר שם אבי הבעל והאיך ניקום ונעשה להיפוך. ומ"ש רו"מ בשם הב"ש נקרא באחד מהם וחותם בשניהם כותבין דמתקרי והביא בשם התו"ג מה דנחסר בב"ש שבידינו הנה חסרון זה מפורש בדגול מרבבה ג"כ אך דברי רו"מ תמוהין מה ענין זה לזה שם מיירי דנקרא באחד מהם רק דעולה לתורה בשניהם אבל כאן לא נקרא בשום אחד מהם ונשתקע שם של חליו אין לנו רק מה שכותב לזכרון ושם הוי שניהם יחד ובאמת גם שם יש כמה חילוקים בזה דבמקום בשעה שמברכין החולה אומרים ולא יקרא שמו הראשון רק השני אז כותבין ומקדימין רק שם של החולי ואח"כ דמתקרי על שם הראשון אם נקרא בשמו לבד ואם עולה לתורה בשניהם כותבין דמתקרי שניהם ודמתקרי על שם הראשון שנקרא בו ואם נקרא ג"כ בשניהם כותבין דמתקרי שניהם יחד ואם בשעה שמברכין שם החולה אומרים ולא יקרא וכו' רק ראובן שמעון ומצרף שם של חולה עם שם הראשון אז פסול אם כתב שם של חולי לבדו צריך לכתוב שם החולי עם שם הראשון ביחד כי הרי לא נקרא בשם החולי לבד מעולם לכך צריך לכתוב שניהם ודמתקרי על שם הראשון אם נקרא בשמו לבדו והב"ש קיצר בדבר ועכ"פ זה אין לו ענין לנ"ד והב"ש כוונתו רק שכותבין שם של חולי להקדימו ומ"מ כל חד כפי ענינו סוף דבר לדעתי בלי ספק דהגט פסול וצריכה גט אחר ומה גם שלומר שמה שכתב לרבני החסידים אינו נשתקע זה עצמו אינו ברור ומכ"ש בצירוף הך ריעותא הנ"ל ז"ז אין להאריך ולא יטרידני עוד בזה כי לא אשיב יותר מה שמתעקש להעמיד דבריו דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה