אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן פח

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן פח

שם סימן פז

פ"ח הנה ע"ד שאלתו וזה תורפה בקצרה באיש אחד שגירש את אשתו בשם ישעי' דוב בער והוא הי' נקרא בעיר מולדתו בשם העריסה ישכר בער אך במקום הגירושין הי' קורא לו החזן בשם דוב בער וכן הי' חתימתו לפעמים וכן הי' כתוב בכתובה וכן הודה לפני מסדר הגט שכן הוא והשביעוהו על כך בחרם ועתה מערער לפסול הגט באמרו דשמו הוי ישכר בער ועליתו לתורה לא הי' ג' פעמים בחדש אחד ומה שאחיו כותב לו בשם דוב בער אין ראי' לו כן תוכן השאלה ויתר הדברים מבוארין בתשובה והמעשה הי' בק"ק דאברווקי הנה ידידי עיינתי בדבריו אשר כתב אל הרב דאמברווקי ולדעתי אין בהם הכרע לפסול הגט הנה בראש מ"ש בכתובה שלו ושל המגורשת הוא יתד אמיץ וחזק והוא כבר כתוב אצלי בכמה תשובות מכבר דלא מבעי' לדעת הש"ך בסימן מ"ט והב"ש בסימן ג' דמפרשים לשון הש"ס על מנה דבשטר הם מעידין או אכולה מלתא קמסהדי דהיינו דמבעי' לי' אם מוחזקין בו שהוא כהן לבד קאמרי או שמעידין שיודעים שהוא כהן אבל על החזקה ודאי מעידין א"כ ה"נ כיון דכתבו דוב בער הרי מעידין עכ"פ על החזקה שהוחזק ברוב בער ובשם די בחזקה לבד ולפ"ז אף אם לא היו צריכין לדעת זה מ"מ כיון דכתבו מעידין על החזקה דכן מוכרח לפי פירושם בש"ם דשם מיירי בדבר שאין על העדים לכתבו דוקא ומ"מ על מוחזקין מעידין אף גם אם נאמר דלא כהש"ך וב"ש סימן ג' מ"מ הרי התוס' כתבו שם דגבי ב' יב"ש כיון דצריכין לדעת זה ודאי אכולהו מלתא קמסהדי וא"כ ה"נ הרי צריכין להיכר מי הוא הבעל ולכך בודאי מעידין על שמו כן כתבתי בכמה תשובות באריכות וקשה עלי להעתיק כל הדברים ושוב אחר הימים מצאתי בתשובת שער אפרים הערה זו וכוונתי לדעתו בזה אך לא ביאר כמו שבארתי והנה הלום ראיתי בבית מאיר סימן קכ"ט בשם תשובת מהר"מ זיסקינד דכתב להיפוך דבכתובה א"צ להיכר מי הבעל והנה גם הבית מאיר דחה דבריו בהג"ה אך אני תמה גם עליו שהוא דחה דבריו רק מלשון הרמ"ה ובאמת יותר דבריו תמוהין חדא כיון דכל עיקר כתיבת הכתובה קודם הנשואין הוי מכח דאסור לשהות עם אשתו בלי כתובה ועיין בש"ך חו"מ סימן ס"ה בשם הפוסקים דסמכינן לכמה דברים על הך סברא דאסור לשהות בלי כתובה ומוציאין ממון מכח הך סברא ולא חיישינן לפרעון ייע"ש ודו"ק. וא"כ אם שינה השם הרי דר עמה בלי כתובה ועוד הרי מפורש באה"ע סימן ס"ו בהג"ה דאסור להם לכתוב עד שיקבלו קנין מן הבעל א"כ צריכין להכיר מי הוא הבעל אם קבלו קנין ממנו ואולי אחר הוא ועוד הרי אסור לכתוב שטר למלוה אם אין הלוה עמו וא"כ איך יכתבו כתובה לאשה דהוא כמלוה בלי הכרת והודעת הלוה אולי מחוייבין לאחר ואף שלא יהי' גט בידה אולי ימות ותגבה מיורשיו או תאמר גרשתני בפניו ועיין בתוספת פ"ק דב"מ דף זיי"ן ע"ב ד"ה בזמן שהבעל מודה מוכח נמי משם דכתובה אסור לכתוב שלא מדעת הבעל אם לא היכי דהקנה לה או אמרינן דעבחז"ל או למ"ד ארוסה יש לה כתובה ייע"ש א"כ לדידן דקיי"ל ארוסה אין לה כתובה בלא כתב לה גם לא קיי"ל כאביי דעבחז"ל אסור לכתוב רק כשהקנה א"כ צריכין להכיר את הבעל ולכך בכתובה לבד די לנו להיות לנו עדים שהוחזק שם שמו דוב בער ועוד אף אם לא הי' נכתב בכתובה מה שקורין אותו שם לתורה בשם זה די ומה שאומר שהי' מתלונן על הש"ץ הנה מלבד דאין נאמן בזה כיון דהגיד כן בחרם לפני הב"ד א"כ אין אדם מע"ר לומר דעבר על החרם וכבר כתבנו בזה בכמה תשובות ועיין בטיב גיטן ג"כ מזה וחוץ מזה כיון דכבר נתגרשה בהיתר ויצא הדבר בהיתר יש לה חזקת היתר ואין ע"א נאמן לאוסרה וכמ"ש בתשובה בשם תשובת הר"ן מכ"ש בזה שהוא עצמו המערער שאינו נאמן ועוד הרי עיקר התחזקות השם הוי דקרי לי' ועני כמ"ש בש"ס וחו"מ סימן מ"ט א"כ ה"נ כיון דקראוהו ועלה הרי מוכח דשמו הוי כן דאל"כ למה עלה ועלייתו ע"י קריאה זו הוי כקרי לי' ועני:

ומ"ש רו"מ דלא הוי קריאה ג"פ בחודש אחד הנה חוץ ממה שדברי המבי"ט אין להם מקור בש"ס ואין דבריו מוכרחין רק אף אם נודה לדבריו י"ל דבא לאפוקי רק דלא מהני פחות מג"פ בלמ"ד יום כלומר אף דשהה למ"ד יום דמפורש בש"ס דלמ"ד יום הוי חזקה מ"מ אם לא קראוהו ג"פ תוך הלמ"ד יום לא הוי חזקה בלמ"ד יום אבל אם שהה יותר מלמד יום י"ל כל דהוחזק כך ג"פ די בזה והרי כל שורש חזקת ג"פ נצמח מדין שור המועד ומוסתות והרי שם אין חילוק בין אם הוי תוך למ"ד יום או מרחוק כל שהוחזק ג"פ די בכך א"כ ה"נ בשמות הוי כן רק דהש"ס קובע למ"ד יום לומר דבעינן שהה בעיר למ"ד יום אבל אם שהה למ"ד יום וכ"ש יותר די בהחזקת ג"פ אפילו לזמן מרובה ועוד הרי החתים עצמו בשם זה וא"כ החתימה עם הקריאה לתורה מצטרפין יחד ואם חתם ונקרא לתורה בצירוף ג"פ בלמד יום די בזה וגם מה שכתב לו אחיו שם זה די בזה דהרי הוא כעד דנקרא כן דהרי על שמו נאמן אפילו קרוב:

ומ"ש הרב מעיר חדש דאין לסמוך על קריאת הש"ץ אין נראה כלל דלמה גרע זה מקרי לי' ועני כן ה"נ כיון דעולה עפ"י קריאתו היינו קרי לי' ועני. ומ"ש בשם טיב גיטן דאין לסמוך על הש"ץ הנה רו"מ העלה המדומה דשם מיירי לענין דחיקת הוי"ו כגון ישעיהו ישעי' בזה אין ראי' ממה דקרי לי' ועני כיון דהרגיש בעיקר השם על שינוי הוי"ו וכדומה אין דרך לדקדק ובזה באמתלא מהני אף דקרי לי' ועני רק בעינן שיחתום כן וכדומה אבל בשינוי שם אחר ממש דמהני קרי לי' ועני ה"ה דקריאת הש"ץ מהני ואטו בקרי לי' ועני בעינן שיקרואוהו כל הלמ"ד יום כן ומה נעשה אם הי' באיזה ימים חולה ולא הלך לשוק או כדומה בענין רב ומורה דאין דרך לקראו בשמו אטו לא יועיל החזקת למ"ד יום זה ודאי אינו רק כל דנקרא כן באיזה פעמים בתוך הלמ"ד יום די בזה וה"ה בקריאת הש"ץ לתורה והרי דברי המבי"ט וג"פ ובית מאיר מעידין כן שדי בקריאת הש"ץ והנה אחר כותבי זה עיינתי בתשובת המבי"ט סימן נ"ב כי לא הי' בידי ושמחתי כעל כל הון כי אמרתי אם ספקות שלי כך כי שם מבואר דדי אם חתם או נקרא לתורה פעם אחד תוך למ"ד יום ואף זה לא בעינן רק כל דלא הפסיק בקריאת שם אחר באמצע מהני ג"פ אפילו לזמן מרובה והביא שם דמיון זה דוסתות ושור המועד ומה דאמרינן ריחק נגיחותיו. ות"ל יפה כתבתי בעזה"י ומבואר שם דקריאה לתורה מהני גם הקריאה והחתימה משמע שם שמצטרפין ייע"ש ואין מקום לערעור שלהם ומה שהקשה רו"מ בדבריו דמה מהני החזקת שם אחר הרי סוף סוף הוי לעז לא עיין בהרא"ש פרק השולח דאין חשש לעז רק על אנשי מקום כתיבה ונתינה אבל ללעז על שאר מקומות אין חוששין ייע"ש. והטעם דמידע ידעו אולי הוחזק שם בשם אחר וגם אם יחקרו יוודע להם האמת שהי' להם שמות אחרים במקום כתיבה ונתינה. ומ"ש רו"מ על דברי מהריב"ל שכתב סוף ספר שני סימן צדיק דיש מחלוקת בין הרשב"ם במס' ב"ב שכתב דלא חיישינן שיש לו שם במקום אחר לבין הרא"ש דס"ל אף אם ידוע דיש לו שם במ"א מהני הוחזק בשם זה ורו"מ כתב דליכא פלוגתא ביניהם דהרשב"ם מיירי לענין לחוש שמא ממטו לאתתא דהאיך בזה הוצרך לטעם דל"ח שמא יש לו שם אחר אבל הרא"ש מיירי לענין לכתוב אותו בשם זה בזה מהני הוחזק אף דיש לו שם במקום אחר עכת"ד. ולפענ"ד צדקו דברי מהריב"ל דודאי ס"ל להרשב"ם דלא מהני הוחזק לכתוב שמו כן דאם ס"ל כהרא"ש לא הוי צריך לטעם דלא חיישינן שמא יש לו שם אחר דאפילו הי' לו שם אחר אין לחוש בזה דהרי קשה אף אם באמת הוי שמו יוסף בן שמעון אכתי מי יצאנו מחשש שיתן זה לאשת יוסף בן שמעון אחר שבמקום אחר להסוברים דחיישינן לשני יב"ש ואף אם לא חיישינן עכ"פ בשני מקומות ודאי חיישינן ובע"כ עיקר הטעם דאם הוי שמו נמי כן לא יבא לעשות כן דהרי ירגישו אולי הוא עשה כן דהרי קיי"ל בשני יב"ש דאין אחר יכול להוציא שט"ח עליהן א"כ לא, יבא לעשות כן וא"כ ה"נ אף אם הי' שמו בשם אחר במקומו כיון דכאן הוי שמו כן ודרך לכתוב כן עליו בשם הזה ממילא ובא לעשות כן לאחר כיון דשמו נמי הוי כאן כן ובע"כ היכי דהוי שמו כשם אחר במקום אחר אין כותבין עליו בשם זה שהוחזק כאן וא"כ יש לנו לחוש שמא כותב ויתן לאשת יב"ש אחר ועליו לא יוכלו לומר כן דהרי שמו הוי בשם אחר ג"כ ולא הי' נכתב בשם זה ולכך הוצרך הרשב"ם לומר דלא חיישינן שמא יש לו שם אחר במקום אחר וא"כ הוי רק שמו כדהוי כאן ממילא לא יבא לעשות כן וא"כ מוכח דהרשב"ם ס"ל דאף דהוחזק שמו כאן כך אם יש לו שם במקום אחר אין כותבין עליו בשם זה מיהו מטעם אחר ליכא פלוגתא בינייהו והרי אדרבא דברי הרשב"ם הם דברי הש"ס בגיטן פ' השולח דקאמר שם אלא ש"מ הא דאתחזק הא דלא אתחזק א"כ מפורש כדברי הרשב"ם דהיכי דלא הוחזק לשם אחר במקום אחר לא חיישינן דיש לו שם במקום אחר ודי לכתוב בשם זה לבד אבל אם הוחזק כאן דיש לו שם אחר במקום אחר אז לא מהני הוחזק בשם זה רק צריך לכתוב בשניהם והן הנה דברי הרשב"ם ודברי הרא"ש דודאי הוחזק מהני וקנה מקומו השם רק באם לא ידעינן דיש לו עוד שם במ"א די בשם זה לבד אף דנודע אח"כ דיש לו שם אחר במקום אחר כשר בדעבד אבל אם ידעינן מתחלה דיש לו שם אחר במקום אחר אז צריך לכתוב שניהם ולא מהני הוחזק להיות די בו לבד והרשב"ם מיירי בלא הוחזק דיש לו שם אחר במ"א לכך לא חיישינן מסתמא וממילא כשר בשם זה לבד וממילא לא יבא ליתן לאידך דאולי יאמרו עליו דהוא הוא כיון דגם בו די בשם זה והבן זה ודו"ק וא"כ בנ"ד דלא ידעו דבמקומו הי' שמו ישכר וכתבו דוב בער כדין עשו והגט כשר בלי ספק. ומ"ש רו"מ בשם מהרי"ט ח"ב חלק אה"ע סימן י"ז הנה באמת דבריו תמוהין דהרי לא הביא כלל סוגיא דגיטן ודמ"ב כלל ואין לנו להוציא דין אשר הוא להיפוך משמעות הש"ס ופוסקים בשביל תמיהות דברי מהרי"ט ואנו אין לנו אלא דברי הש"ס והש"ע וכל הפוסקים ולפי משמעות כולם ומשמעות הלכה הגט כשר בלי חשש ופקפוק מכח אחד מטעמים הנ"ל ומה גם בכולם וח"ו לערער על הגט שלא כדין דברי ידידו וכו' מ"ש בקצרה להרב מ"ו אברהם תאומים אבדק"ק זבאריז:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה