חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן עא
ע"א הנה מכתבו קבלתי והנה מ"ש לפייס את הרב מוהר"ן לא ידעתי פיוס זה מה טיבו אם ח"ו הי' כוונתי לביישו ה' יודע ועד שלא כן הוא כי בתום לבבי עשיתי כפי דעתי וכאשר כתבתי לכת"ר וגם כת"ר כתב שכן הגיד לו בתחלה שלא יכשירוהו פה ואם בשביל כבודו הייתי רשאי ליתן גט לכתחלה מה שאין נראה לי והיכן מצינו בזה לחוש לכבוד הבריות באיסור חמור דאשת איש ומה אני חייב באשר הוא קלקל יאמין לי לפי דעתי בק"ק קריפיץ לא הי' כותבין כן לכתחלה גט כזה בשאט בנפש ולכך פיוס זה מה טיבו ואף גם מה יהי' הפיוס אם לומר שלא כהוגן עשיתי לא אהי' דובר שקרים בחנם ובפרט בהלכה למעשה. והנה מעתה נבא לגוף הדין הנה מ"ש לומר דאביש הוי קיצור השם מאברהם וכתב כת"ר דבטיב גיטין כתב כן הנה כבר ראה שם דדעת הבית מאיר אינו כן ורב גוברי' ואיך רצה להכניס ראשו בין ההרים הגדולים לכתחלה ובפרט שבאמת דברי הט"ג חמוהן בזה לפי הכלל שבידינו בסדר גיטין דאם אין הנקודות שוין לא נחשב קיצור השם ועיין בכמה שמות בזה ומ"ש שם בטיב גיטין דהוי כמו יעקב יעקל דבריו תמוהין דשם הנקודות שוין והרי באביש ואברהם ודאי אין הנקודות שוין ואין דומין זה לזה במבטא כלל לכך העיקר בזה כדעת הב"מ והנה בעיקר דין זה דלא כתב דמתקרי יצחק או דמתקרי איצק יאמין לי שבתחלה כתבתי בקיצור מחמת הטרדא וסמכתי שיבינו מעצמן כוונתי אך אח"כ נתישבתי ונצטערתי אולי לא יבינו כוונתי והשליח כבר הלך לו וצינתי אצלי תיכף לפרש כוונתי והנה זה גלוי לכל דבש"ע מפורש דאם לא כתב שם אבי האיש והאשה כשר אך כוונתי הוי כך דהכלל כך הוא דאם הוי השינוי בדבר שגבי הבעל פסול אפילו בדיעבד אז אף בשם אביו אין מקילין רק בדיעבד שכבר ניתן ולא לכתחלה אבל בדבר שגם בשם הבעל גופי' אינו רק לכתחלה ובדעבד שכבר ניתן כשר אז בשם אביהם נחתינן חד דרגא ומותר לכתחלה ולכך על זה הוכחתי דבשם הבעל מעכב כה"ג אפילו דיעבד ונהי דבשם אביהם קיל היינו רק דכבר ניתן ולא לתנו לכתחלה:
והנה בגוף הדבר מ"ש בש"ע אם לא כתב שם אבי האיש או האשה כשר מה כוונת כשר אם רק כשכבר ניתן או לתנו אף לכתחלה הנה מלשון הנו"ב מה"ת סימן קי"ג דף פ"ו ד"ה ועוד אני אומר וכו' משמע דהוא מפרש כוונת המחבר דס"ל דמותר ליתנו לכתחלה אך לא ידעתי מנ"ל לפרש לשון הש"ע כיון דבכל דוכתא דכתב כשר הוי רק בדיעבד שכבר ניתן ובפרט דכבר מבואר בד"מ סימן קכ"ט דהמרא"י פוסל אפילו דיעבד בלא כתב שם אביהם א"כ מה"ת נשוי פלוגתא רחוקה ובפרט מניין להש"ע כן דהרי מראיותיו ממקור דין הזה אינו מוכח רק דבדיעבד כשר אבל מנ"ל לכתחלה וכן מצאתי להדיא בד"מ סימן קכ"ט אות ט' וז"ל ובתשובת מהרי"ו סימן נ"ג דלכתחלה יש לכתוב הכינוי אף בשם אביו אבל אם כבר ניתן הגט א"צ אחר ותנשא לכתחלה ודבריו אלו נראין ודלא כמ"ש בסימן ק"כ דאף דיעבד פסול עכ"ל הד"מ הרי דהכריע דאינו כשר רק בדיעבד שכבר ניתן והביא דגם מהרי"ו בעצמו אינו עומד בדעתו ובסימן ק"כ פוסל אף בדיעבד וא"כ איך נעשה מעשה ליתנו לכתחלה ולכך כיון דהוכחתי דאם הי' כן בבעל עצמו אף בדיעבד פסול גם באביו אין לתנו לכתחלה רק בדיעבד שכבר ניתן אז כשר זה חדא ועוד שנית הרי הנו"ב סימן קי"ג מקהו בה אקהייתא ורוצה לחלק דאין הרא"ש והרשב"א מכשירין רק באבי האשה לא באבי הבעל וכן מצאתי אח"כ בגט פשוט סימן קכ"ט ס"ק מ"ג בשם הראנ"ח חילוק זה דבאבי הבעל גרע ייע"ש ואח"כ רוצה לחלק בין אם בא לידה מיד הבעל ליד האשה אז כשר אבל ע"י שליח פסול אם לא זכר שם אביו ומסיק וז"ל בסימן קי"ג דף פ"ח ע"א ד"ה ובסימן ק"ל מבואר וכו' וז"ל ואף שכתבתי לחלק בין ניתן מיד הבעל ליד האשה ובין ניתן ע"י שליח נראה לי להקל במקום עגון בזה משמע דאם אינו מקום עגון פוסל אם לא זכר שם אבי הבעל ייע"ש. זה שנית ועוד בה שלישי' החמור מכולן כי אף המכשירין בלא כתב שם אביהם אבל שינוי ודאי פוסל בו לכל הפוסקים זולת הלבוש וכן מבואר ברמ"א סעיף ט' דאם כתב הכינוי את השם אביו פסול הרי אף דאינו שינוי ממש דהרי אפשר לפרשו דקאי על הבן מ"מ כיון דיותר נוטה על שם אביו ויאמרו אין זה המגרש פסול אפילו דעבד וא"כ ה"נ כיון דנקרא בפי כל וחותם בשם אחד וזה השם יוסף יצחק אינו ניכר לרבים וא"כ הוי שינוי שיאמרו אין זה המגרש ובפרש כיון דדרך לכתוב תמיד שם העיקר ושם שהכל קורין בו וכאן כתוב שם הטפל לא יתלו לומר דנכתב שם הטפל רק יאמרו דאין זה המגרש והוי שינוי וכן מפורש בב"ש ס"ק ט"ו גבי אם לא כתב כהן או לוי דיש פוסלין מכח כיון דדרך לכותבו והוא לא כתב יאמרו דאין זה המגרש וכו' מוכח דכל כה"ג נחשב שינוי ואף דכתב הב"ש דלא דמי לחניכה דכשר וכו' היינו מכח דהחניכה הוי שם הטפל ובזה לא יטעו כיון דהשם העיקר נכתב אבל בחסר שם העיקר וכתבו הטפל ודאי הוי שינוי ואף דיש מכשירין שם מ"מ כבר לא סמך הרמ"א על זה רק בשעת הדחק גם י"ל דאף המכשירין לא מכשרי רק בחסרון כהן ולוי דאינו שם העצם שהכל קורין בו אבל בחסרון שם העיקר שהכל קורין ואין רבים מכירין בו כלל לכ"ע הוי זה שינוי:
והנה בהיותי בזה ראיתי עוד ראי' לטעם א' שכתבתי דהש"ע אינו מכשיר בחסרון אביהם רק שכבר ניתן דהרי הב"ש בס"ק י"ד כתב דאם אבי האשה כהן ולא כתב כהן אם ניתן הגט כשר מכח דאין מקפידין כ"כ בכינוי האבות וכו' משמע הא לא ניתן אין ליתנו והיינו בע"כ מכח דגם חסרון אינו כשר רק בדיעבד או מכח דחסרון כהן הוי כשינוי וא"כ מכ"ש בחסרון עיקר השם דהוי שינוי וכן הוא בב"ש ס"ק י"ג גבי רב או חכם שהקשה כיון דנקרא בשם רב אם לא כתבו הוי כשינוי מכ"ש בחסרון עיקר השם וכתב הטפל ושאין ידוע בו דהוי שינוי וכן מבואר בב"ש סימן קכ"ט ס"ק ל"ה שכתב גבי יש לחוש דיאמרו אין זה המגרש כיון דאין ידוע אותו השם ייע"ש מוכח מכל זה דבשם שאין ידוע הוי כשינוי ולא כחסר וכת"ר עיין בטיב גיטין שם גבי אביש ולמה לא עיין שם מ"ש בשם מהרא"ש דאם כתב אבא על שם האב אף דלפי האמת אבא ואביש חדא הוא כיון דאין נקרא באותו שם הוי כשינוי ופסול בשם אביו ייע"ש וה"ה ממש בזה כל דאין ידוע כלל באותו שם דינו כשינוי ולא כחסר:
והנה יראה כת"ר דורת שלפנינו כמה דקדק בגיטין בשנת תקצ"ב אירע מעשה בק"ק סטאניסלאב לפני הרב הגאון המנוח דשם ששם אבי האשה הי' עביר וכתבו בגט עיבר ביו"ד אחר העי"ן וכתב הרב הגאון דשם להרב הגאון אמתי אב"ד דק"ק לבוב והכשירו במ"ע ויאמין כי לא שקר מילי כי אף שהי' רב חילו ותקיף בדעתו לא רצה לסמוך על שניהם וכתב לו לצרף גם אותי ונשלח התשובה אלי ושם הארכתי בפלפול בעזה"י כי הייתי אז יותר מופנה ולדינא לא הכשרניהו גם במ"ע רק מכח היות כי שם עיבר לא מצינו לשום אדם ליכא חשש שיאמרו אין זה המגרש והוי רק כשם של גוים כמבואר בב"ש כיון דאין ישראל נקרא בשם זה לא הוי כשינוי רק כחסרון בשם אביהם וגם זה במ"ע דוקא יראו כת"ר כמה נתייראו להכניס ראשן בחומר גיטין וכעת בעו"ה בימים מועטים נפרצה פרצה ולכנוס לפרצה דחוקה ולדעות שאינן מוסכמין לכתחלה מפני הכבוד ואני הייתי סבור דהרב מוהר"ן יחזיק לי טובה כי הצלתיו מן האיסור אשר היתה כשגגה שיצאה מלפני השליט ולא שיבקש עוד פסיון ויאמין לי כת"ר כי עדי בשחק שלא בלב ולב אדבר כי אם הי' מזדמן מעשה כזה לפני אף אחר נתינת הגט אם לדידי היו צייתי הייתי פוסלו אם לא הי' מ"ע ואם הי' בשם הבעל כן אף במקום עגון הייתי פוסלו אף במקום עגון ובעזה"י יש לי קצת יד בטיב גיטין וכמעט בכל שבוע יש לי שאלות בענינים הללו ולזאת אם כן לדעתי למה אצטרך לפייסו על לא אשמתי דבר ובמקום דהוי לאפרושי מאיסורא אין חולקין כבוד לרב כמ"ש ביו"ד סימן רמ"ב ולא מצינו שם שיצטרך פיוס ז"ז אין להאריך דברי ידידו נצח ועיין לקמן מ"ש לק"ק סאדיגארא מ"ש בזה להקל בדיעבד ושם הוי ענין אחר ייע"ש. לק"ק לעשגוב להרב דשם: