אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן סג

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן סג

שם סימן סב

ס"ג הנה ע"ד שאלתו וז"ל איש אחד מזאממיחוב נלקח לעבודת המלך בק"ק קאמוניץ וכו' וכתבו בגט שם המגרש שמריה ושם האשה חיי' טאבא דמתקרי טאבא וכשנשלח הגט לק"ק זאממיחוב התחיל הרב דשם לערער היות כי הי' נקרא בפי כל שמעריל ולתורה הי' נקרא עפ"י רוב שמריהו וגם האשה נקראת בפי כל רק טאבא ושם חי' נשתקע קצת וכו' והאריך רו"מ בזה והנה בענינים כאלו אין אני אוהב להשיב בדבר שאין לו מקור בש"ס ופוסקים ראשונים אך אעפ"כ ההכרח דחקני להשיב כי הוא דבר נחוץ הנה בדבר שם חי' ודאי אין לפקפק מתרי טעמי אחד הנני מעתיק לו מ"ש בתשובה לק"ק יארזיליניץ והעליתי דשם הנכתב בכתובה לא הוי שם שנשתקע בפרט בשם האשה דהכתובה בידה ייע"ש ועוד כיון דרו"מ כתב דעכ"פ אבי' קוראה כך הנה בזה יש חילוק אם לא הוי שם העריסה רק שם שניתן להם אח"כ אז בזה אם חזר ונשתקע אף דמיעוטא דמיעוטא עדיין קורין כן מ"מ שם שנשתקע דהפה שאסר הוא שהתיר כיון דלא נקרא כן רק מפי העולם ועכשיו שנשתקע הוי כמאן דליתא אף דמיעוטא קורין לו כן אין לכתבו אבל שם העריסה שהוא עיקר השם מצד עצמו בזה אף שנשתקע אם יש רק אחד הקורא לו כן יכול לכתבו רק שצריך לכתוב דמתקרי או המכונה כל חד כפי השייך לו ע"ש העיקר הנקרא בפי כל. ומה ששאל רו"מ היות כי נלקח ולא נודע מקומו איו והוא בין הערלים הוי שם שעולה בו לתורה כשם שנשתקע כיון דאין גם אחד שזוכר איך עולה לתורה הוי כשם שנשתקע כיון דעכשיו אינו עולה לתורה הנה זה לא נהיר כלל דשם שנשתקע לא שייך רק אם ישנו בעולם ואפשר לקראו בשמו ואינו נקרא זה בטל לי' משמו כיון דהוי החסרון מצד עצמו דראוי לשם זה ואינו נקרא אבל אם אין המניעה מצד גוף השם רק שהאדם אינו בר הכי שיהי' אפשר להיות נקרא כן זה לא נחשב נשתקע ותדע אטו אם ימות אחד בלי בנים זכרים ויהי' לו רק בת אחת א"כ מעולם לא יהי' נקרא בשמו שעלה בו לתורה אם נימא דזה נחשב נשתקע כיון דאינו בעולם עוד ולא נקרא לתורה בשום זמן ואף אם אין העולם זוכרין שם שנקרא בו כדרך רוב פעמים שמלתא דלא רמי' עלי' דאינש לאו אדעתי' ומ"מ לא נחשב שם שנשתקע ואף אם העולם זוכרין לא יצא בזה מתורת נשתקע דאטו בשם שנשתקע ממש אם העולם זוכרין שהי' לו שם זה תחלה יצא מכלל נשתקע זה ודאי אינו דלאו בזכרון תלי' מלתא רק בקריאה כי אם אינו נקרא עתה בזה אף דהעולם זוכרין שהי' לו שם זה תחלה נחשב נשתקע וא"כ זכירת העולם אין לא אינו מעלה ומוריד בזה רק העיקר תלוי אם ראוי לשם זה ולא נקרא הוי נשתקע אבל אם אינו ראוי לשם זה כלל והמניעה מצד אחר ואם הי' ראוי לשם זה הי נקרא גם עתה כן לא נחשב נשתקע וזה ברור:

ובנדון גוף הקפידא מה שכתבו שמרי' והוא נקרא לתורה לפעמים בשם שמריהו הנה בזה לא מצאתי דבר ברור במכתבו שתחלה כתב שעפ"י הרוב נקרא בשם שמריהו לתורה דהוי ידוע כן ואח"כ כתב שהעולם אין זוכרין איך הי' עולה לתורה משמע שאינו ידוע כן להדיא. והנה מ"ש רו"מ דיתכן שהחזן קורא לו כן בלתי רשותו ומי נתן לו רשות לקראו כן הנה אם ראה כתוב כן בספרי אחרונים לבבי לא כן ידמה ותמיד אני מהסס בדין זה דבשלמא אם הי' שינוי השם קצת קפידא מצד עצמותו הי' ראוי לומר כן דשינוי זה אינו ברשותו ואין לש"ץ כח לשנות שמו אבל כיון דאין עיקר הקפידא בשינוי השם מצד עצמותו דהרי עכ"פ זה האיש בעל האשה והגט נכתב לשם עצם איש הזה והוא הנותן והמגרש ואין הקפיד בשינוי רק מצד העולם שיאמרו אין זה המגרש א"כ מה בכך שהוא לא צוה כן לש"ץ סוף סוף העולם אין יודעים מזה והם שומעים דהאיש הזה נקרא לתורה בשם שמריהו בוי"ו וכדומה וכשיראו שנכתב שמרי' בלא וי"ו יאמרו אין זה המגרש דהרי זה עולה לתורה בשם שמריהו ומנין ידעו דהש"ץ עשה כן בלי רשותו ודוחק לומר דהם עצמם ירגישו ויתלו בזה ויאמרו דהש"ץ עשה כן מעצמו זה לא נראה לי כלל מיהו בדיעבד אם שינוי הנה פשט לשון הרמ"א בסימן קכ"ט שאם כתבו חזקי' בלא וי"ו כשר משמע אף אם נקרא חזקיהו וכתבו חזקי' כשר ובמקום עגון קיי"ל כן בפשט לשון הרמ"א כמ"ש הב"ש ובטיב גיטן גבי חזקיה דבמקום עגון ודחק גדול כשר כך ואני מוסיף לומר דאפילו החולקים בזה ואסרו אפילו בדעבד היינו כגון חזקיהו ואינך דשכיח כמה פעמים גם שם חזקיהו בויו' אז יאמרו דאין זה המגרש אבל שם שמרי' כיון דמפורש בש"ע שאין לכתוב שמריהו כיון דעפ"י הרוב הוי שמרי' בלי וי"ו וכו' הנה בזה ודאי ילכו העולם אחר הרוב ולא יחושו למיעוטא ויתלו הדבר בהחזן שמדעתו עשה כן ולכך נראה בשם שמרי' ודאי דכשר אף אם באמת נקרא שמריהו ולא מפי השץ מ"מ כיון דכבר כתבתי דבזה אין הדבר קפידא מצד עצמו רק מצד העולם שיאמרו אין זה המגרש וא"כ בזה ילכו העולם בתר רובא ויאמרו דשמו שמרי' בלי וי"ו ובלא דעתו הוסיפו הוי"ו ולא יאמרו אין זה המגרש ולכך נראה דאף החולקים בחזקיהו מודים בזה דהעולם תמיד הולכין אחר הרוב ובפרט במקום עגון גם י"ל כבר העלו האחרונים דאף בחזקיהו חזקי' כשר והנה כל זה כתבתי אם היו בו עדים אשר יודעים דנקרא עפ"י רוב לתורה שמריהו אבל אם לא הי' ב' עדים רק אחד או הרבה פסולין דהוי כחד דמיא בזה ודאי אין בזה בית מיחוש כיון דהוא נאמן על שמו מצד דהוי על"ג א"כ כיון שהאמינה התורה ע"א הרי הוא כשנים וכיון שהוא בא לב"ד תחלה יאמר דשמו שמרי' בלי וי"ו אין ע"א או הרבה פסולין הבאין אח"כ יכולין להכחישו ונאמן הוא יותר מהם ובזה אזיל לי' מה שחשש הרב מזאמיחוב מה שאביו מערער ואומר דבשעת מילתו אמר להמברך שנותן לו שם שמעריל והמברך אינו בר אוריין ומסתמא אמר כן בברכה א"כ לא הוי שמו שמרי' מעולם ולפענ"ד אין בזה בית מיחוש כלל חדא דהרי באמת ע"א ובפרט קרוב אינו כלום בדבר שבערוה לא לאיסור ולא להיתר רק שלענין השם אפילו קרוב נאמן דהוי אשתמודענהו דהו"ל מלתא דעל"ג א"כ תינח אם מעיד על שמו עתה הוי על"ג אבל אם מערער על תחלת שמו מה הי' זה לא על"ג כלל ואין אביו נאמן על כך אף גם אם הי' כן שנקרא תחלה שמעריל מ"מ אם אח"כ קראוהו לתורה בשם שמרי' נמי כשר ודי בכך דסוף סוף לו יהא שנתחדש לו שם זה אח"כ מה אמרת דאולי גם אח"כ לא הי' שמו שמרי' רק שמריהו בזה נאמן הוא על עצמו יותר כל דליכא ב' עדים כשרים המכחישים אותו. ובנדון אם הי' באמת שמו רק שמעריל וכתבו שמרי' או שמריהו וכן בנדון אם שמה שערליין וכתבו שרה שהביא רו"מ דברי הג"פ וספר ישועת יעקב הנה לדעתי ודאי דהגט פסול לאו מטעם שינוי רק דהוי כחסרון השם דשינוי ממש לא הוי רק דמ"מ הוי כחסר השם ולכך בשם המגרש ומתגרשת פסול אפילו בדיעבד אבל בשינוי שם אביהם כה"ג כשר דבאמת אין זה שינוי ממש רק דהוי כחסר השם דאינו ניכר מתוכו עיקר השם. ונדון מה שרצו מסדרי הגט דק"ק קאמיניץ להוכיח דשמו הוי שמרי' בלי וי"ו ממה דהכינוי הוי שמעריל ובע"כ כינוי זה רק לשמרי' דאם גם לשמריהו א"כ למה א"צ לכתוב המ' שמעריל כיון דיש לו שם הקדש אחר הנה יפה דוחה רו"מ וכן עלה בלבי טרם ראיתי דבריו מיד תמהתי דמה ענין זה לזה דהיכי דשני השמות שוין א"צ לכתוב הכינוי כיון דגוף השמות דומין זה לזה ודומה לברוך המכונה ברכה שכתב בטיב גיטן שא"צ לכתבו אף דהוי כנוי גם לברכיהו מצד שדומין זה לזה וה"ה בשמרי' ושמריהו ויפה דיבר רו"מ בזה והנה הן אמת דלפי דעתם הוי א"ש לי כוונת הב"ש מ"ש בשמות אנשים שמרי' וא"צ לכתוב המכונה שמעריל וכותבין המכונה שמערל עכ"ל והוא אין לו הבנה והטיב גיטן פירש דכוונתו דאם בא לכתוב כותבין בלי יו"ד ואין נראה כן דלשונו לא משמע כן דהו"ל לומר ואם בא לכתוב כותבין בלי יו"ד וגם למה תחלה ציין שמעריל ביו"ד הו"ל לכתוב תיכף מיד וא"צ לכתוב שמערל וממילא נדע דמשמע דא"צ הא אי בא לכתוב הוי בלא יו"ד לכך נראה דכינוי שמעריל בחירק הוי כינוי רק לשם שמרי' לא לשמריהו אבל שמעריל בלי יו"ד רק בפתח אחר הרי"ש או סגול זה הוי כינוי גם לשמריהו ולכך שפיר כתב דא"צ לכתוב המ' שמעריל אבל כותבין המכונה שמערל כיון דזה יש לו שם הקדש אחר שמריהו ולפ"ז י"ל דאינו דומה לכינוי ברכה כיון דיש לשמרי' כינוי אחר שמעריל ביו"ד וכל דיש לו כינוי אחר צריך לכתוב הכינוי מיהו כינוי שמעריל א"צ לכתוב אף דהוי לשמרי' כינוי אחר מ"מ כיון דיש לכינוי שמעריל שם הקדש אחר שמריהו וע"כ לא אמרינן דהיכי דיש לשם הקדש כינוי אחר צריך לכתוב הכינוי רק אם אין לכינוי השני שם הקדש אחד אבל אם יש לכינוי אחד שם קודש אחר ולכינוי אחד רק שם הקדש הזה אז א"צ לכתוב הכינוי שאין לו שם הקדש שני אבל זה הכינוי שיש לו שם הקדש אחר צריך לכתוב אף דהשמות הקדש דומין זה לזה כיון דעכ"פ יש לשם הקדש הזה כינוי אחר כן הי' נראה לי מיהו לדון בדבר החדש בזה צ"ע באחרונים אם לא יהי' נמצא סתירה לזה ועדיין צ"ע בכוונת הב"ש בזה: והנה במ"ש רו"מ לפקפק במה שהרב מזאמיחוב אמר להמחגרשת שאינה מתירה בודאי עד שיהי' נמלך מה לעשות בהשמות והרב אמר שאח"כ הוי דעתו להתגרש גרושין גמורין הנה לדעתי א"צ לכך כלל כי מה מיחוש יש בזה אטו גרע זה ממגרש על תנאי דלהבא או על תנאי דלשעבר אף שאינו יודע בשעת גירושין אם נתקיים התנאי או לא מ"מ הוי גט אם נתקיים התנאי כן ה"נ: בזה הרי הוי דעתם כפי אשר יורו החכמים אם הוא כשר או כפי אשר יתברר שמו הוא ולא גרע מכל התנאים וכן בשולח גט ממד"ה ונפל ספק אם מת או לא אם מותר ליתן גט וחליצה פקפקו הפוסקים מטעם אחר דאתה מצריכה כרוז לכהונה ובלא"ה הוי גט אף דהוי ספק להם אם קיים או לא וכן בחליצת מעוברת ס"ל לר"י דהוי חליצה ואף לר"ל ולדידן היינו מטעם אחר דאגלאי מלתא למפרע לא אמרינן וכמ"ש שם התוס' כיון דאפשר שהי' אז בן קיימא ואח"כ נעשה, נפל הא לא"ה הוי אמרינן אגלאי מלתא למפרע והוי חליצה אף דבשעת מיתה הוי ספק אם הוי חליצה המתרת או לא בע"כ כה"ג הוי הכוונה מעלי' וז"ב. ונדון שם טאבא בזה איני רוצה להכניס א"ע כיון דאיננו שומע בקול הברתם איני יכול להכניס עצמי בזה והנה לדעתי השבתי לו על כל פרטי הדברים המבוארים במכתבו והכל בקיצור מחמת הטרדא והנה לדינא האשה הזאת מותרת להנשא בלי פקפוק והנה חזר השואל והשיב לי וזה אשר השבתי לו:

בנדון הגט הנה אני רואה כי אין כוונתו רק להשיג ולא לקבל האמת ממי שאמרו כי אם הי' רוצה לקבל האמת כל דקדוקים קלים שלו הי' יכול ליישבם בעצמו הנה מה שהקשה על ראייתי דשם שנשתקע כשר לא ידעתי מה הי' לו בזה הרי קושייתי הוא בעצמו דברי הש"ס דהרי הש"ס רצה לפרש דמ"ש הי' במזרח וכתב במערב דמה כתב בעל ופסול מכח שינוי רק דפריך היינו שינה שמו ושמה כלומר כיון דכבר תנא לי' פ"א למ"ל לחזור ולשנותו וע"ז הקשיתי דלמא לעולם דכתב בעל רק דשינה שמו וכו' מיירי שלא הי' שמו מעולם כן ואח"כ קמ"ל דהי' במזרח וכתב במערב דהוי שמו תחלה כך רק דאח"כ נשתקע והוא כתבו ולעולם כס"ד מעיקרא דמה כתב בעל ומ"ש רו"מ דזה פשיטא מה פשיטא הוא זה הרי הש"ס לא פשיטא לי' הך דינא רק דפריך דכבר תנא לי' שינה שמו ומזה אין ראי' די"ל דהתם מיירי דלא הוי שמו מעולם כן ואח"כ קמ"ל דאף בהי' שמו בתחלה כן רק דנשתקע נמי פסול ועוד הרי חזינן לפירש"י דהש"ס קמ"ל כן במה דקאמר אף אנן נמי נאמר בורסיף בבל ובבל בורסיף נ"מ לגיטי נשים ומה קמ"ל בזה אם קמ"ל גוף השינוי זיל קרי בי' רב הוא ופוק חזי מה עמא דבר מעצמינו נדע זה ובפרט ממ"נ אם נשתקע לגמרי א"כ למה קמ"ל הרי באזנינו שמענו דזה נקרא בבל וזה בורסיף ואם עדיין נקראו גם להיפוך א"כ שוב אין לו דין נשתקע ולמה יופסל ובע"כ דודאי נשתקע ממש ודינא קמ"ל דאם כתבו להיפוך פסול ומה קמ"ל פשיטא דפסול ובע"כ דאינו פשיטא וא"כ אם בעיני הש"ס אינו פשיטא ולא הו"ל בכלל שינוי שמו ושמה א"כ מהו פריך מהי' במזרח דלמא המשנה עצמה קמ"ל זה דאף בכה"ג פסול ובע"כ כמ"ש דכשר בנשתקע ולדעתי כל מעיין ישר יודה שהיא ראי' ברורה וקושיא חזקה:

ומ"ש על מ"ש כיון דנכתב בכתובה לא הוי נשתקע ע"ז כתב א"כ מי שחתם עצמו בכתובה פ"א והכתובה היא קיימת שלשים יום יוחזק בזה שמו כפי מה שחתם בכתובה והג"פ הביא בשם תשובת המבי"ט דבעינן שיחתום ג' זימני משמע דלא ס"ל הך סברא וכו' הנה מאוד אני כועס עליו בהשגה זו דמה ענין שמיטה אצל הר סיני כי מלבד מ"ש דלא חשוב נשתקע רק למי שהוא תפוס בידו אי אף לגבי בעל כיון דחזינן שדרים יחד ואסור לשהות בלי כתובה א"כ מוכח דכתובה זו שלהם הוא ומוכח דשמותם כך אבל לענין חתימת העד מאן לימא לן דפלוני הוא זה דלמא עד אחר הוא דחתם על הכתובה ומניין לנו דפלוני זה הוי זה שמו כך ובמה יתחזק זה הרי מן הכתובה אין מוכח דזה הוא או אחר אבל לענין שם בעל והאשה כיון דדרים יחד על סמך כתובה זו מוכח דהם הם אף מלבד זה מה ענין נשתקע לשם חדש אם שמו היה כך מכבר רק לפסלו אח"כ מכח דנשתקע בזה בהוכחה כל דהו סגי ולא נפקע שמו שהי' לו מכבר אבל לחול שמו בשם חדש מה שלא הי' נקרא עד הנה בזה לא מהני כתיבה רק בעינן שיהי' נקרא כך למ"ד יום ואף לפמ"ש לראי' מס"ת ומזוזה דכל כתיבה הוי ככותב כן תמיד מ"מ זה אינו רק דגוף הדבר נשאר קיים ולא נפקע אבל לענין להוחזק שמו דבעינן שיהי' אתחזק כן ברבים הרי ע"י הכתיבה לא הוחזק כן ברבים ואם הי' שמו כך רק שנשתקע בזה כל דלא נפקע לגמרי רק אם מיעוטא קורין כך סגי ה"ה לכתיבה נמי סגי אבל לחול עליו שם חדש דבעינן שיוחזק כן לפני רבים כל דהוי רק ע"י כתיבה לא הוחזק כן ברבים ואדרבא מן המבי"ט שהביא יש ראי' לדברינו דס"ל כן דקשה למה יועיל ג' זימני הרי בקריאה בעינן למ"ד יום ובע"כ כיון דהכתיבה קיימת למ"ד יום הוי כאלו חתם כן כל פעם רק אם לא הוי ג' זימני עכ"פ לא נודע זה לרבים אך אם חתם ג' זימני א"כ כבר נתפרסם כן לרבים ואף דלא הוי למ"ד יום כיון דחתימתו קיים הוי כאלו חותם כן כל פעם וז"ב ונכון:

ומ"ש על ראייתי ממזוזה וס"ת דהתם קבועה ועומדת על פתח הבית והס"ת היא כתובה ועומדת וספר אחד אמר רחמנא ולא כמה ספרים הנה מי לא ידע זה דספר אחד אמר רחמנא והרי עיקר ראייתי הוי לדעת ר"א דס"ל וקשרתם כיון דהוי הווה איך יפרש הך קרא ועתה כתבו לכם דהוי נמי לשון הווה ומה לי וקשרתם מה לי כתבו חד פירושא להם ובע"כ דבכתיבה פ"א די א"כ בוקשרתם נמי נימא כן בע"כ דכתיבה שאני כיון דהכתיבה קיימת הוי כאלו כותב כל שעה כן א"כ ה"נ בכתובה כיון דהכתיבה קיימת הוי כאלו כותב כל שעה ולא נחשב נשתקע וגם במזוזה כיון דכתיב וכתבתם וא"כ כמו דבוקשרתם דעת ר"א דהוי בכל יום נימא נמי וכתבתם הוי נמי בכל יום ומה בכך דהמזוזה קיימת הרי בקרא כתיבה כתיב ואנן בעינן כתיבה והרי בקשירה נמי הקשירה קיימת תמיד וס"ל דבעינן כל יום מחדש בכתיבה נמי נימא כן ובע"כ כמ"ש דכתיבה כל זמן שקיים נחשב ככותב עתה וכעת אני מוסיף דהרי כתיב וכתבתם על מזוזת ביתיך משמע דהכתיבה יהי' על מזוזת הבית והרי באמת כותבה במקום אחר ובקרא לא נאמר כן בפרט לדעת ר"א בקשירה יצטרך גם במזוזה לכתבה על הפתח ובע"כ מה שכתבה במקום אחר ומניחה כאן הוי כאלו כתבה עתה כן וא"כ ה"נ בכתובה כן:

ומ"ש לתמוה על מה שחלקתי בין שמו לשמה דבזה תפיסתה מוכחת עיין כיוצא בזה בתשובת נו"ב מה"ת חאה"ע סימן קי"ג חילק בזה ממש בין שינוי שם אבי האשה לשינוי שם אבי הבעל מה"ט ייע"ש:

וגם מ"ש דדברינו סותרין זא"ז הנה ודאי ד"ת כפטיש יפוצץ סלע ומתחלק לכמה טעמים תחלה כתבתי רק ליישב דברי הפוסלין רק מדרבנן בלי שם כלל הם יסברו דאין חילוק בין שמו לשמה אבל אינך פוסקים דס"ל דמן התורה פסול הם י"ל דס"ל לחלק בין שמו לשמה וי"ל ה"ה בכתיבה כן:

וגם מ"ש דקשה לסמוך על הכתיבה בזמנינו וכו' הנה לו יהא כדבריו היינו רק אם היינו רוצים להתחדש בזה בשם חדש מה שלא ידענו אם האמת כן או לא אך בזה כיון דידענו דשמה הי' חי' טאבא וזה ידוע א"כ חזינן דכהוגן כתבו כפי האמת ודאי אין לחוש אח"כ לנשתקע כיון דעדיין הכתיבה קיימת וגם בשם חדש אי נימא כדבריו באו ונצווח על כמה דינים המפורשין בש"ע דסמכינן על העדים וכתיבתן נאמר דעתה נשתנה הדין וגבי ביב"ש אם אחד חי וכתבו שליטא או נרו נימא נמי דבזה"ז לא סמכינן ע"ז וכיוצא בזה בכמה דינין וכל כהאי הו"ל לפוסקים אחרונים לבאר כן והרי בש"ע סימן ל"ט מביא שם חד דעה דבסופרים דבזה"ז חיישינן דלמא לא אמר להם ולמה לא כתב כן במקום אחר ובע"כ דאף בזה"ז אין לחוש רק במה דאינו עדות שקר רק דבעינן עניין אחר מבחוץ כגון לומר כתבו כיון דעל זה בכתבם אם אומר להם או לא בזה חיישינן בזה"ז שמא לא ידעו זה הדין דבעינן כתבו אבל מה שמפורש בכתבם לחוש שמא העידו בזה לא חיישינן אף בזה"ז דכ"ע ידעו ששקר אסור להעיד ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזיקינן ובודאי אין מעידין שקר וכיון דבלשון עדים ודאי אכולה מלתא קמסהדי ובפרט לדעת הש"ך על מוחזק לכ"ע אכולה מלתא קמסהדי ובפרט על שם הבע"ד עצמו הרי זה הוי עיקר העדות וצריכין לדעת על מי הם מעידין בודאי מדקדקין יפה ויפה ויכולין לסמוך על הכתיבה ומ"ש רו"מ בסוף דבריו על ראייתי מהי' במזרח וכו' למה לא הביא הריב"ש ראי' זו הנה בזה נעל בפניו דרכי התורה כי בכל קושיא ופירוקא נאמר למה לא הרגישו הראשונים בזה ועל כיוצא בזה אמרו חז"ל אפשר בא אסא ולא ביערו וכו' וגם אטו סומך אני על ראי' זו להכשיר הרי שם כתבתי כי מה כחי נגד דברי הראשונים רק כתבתי דרך פלפול בעלמא ועיקר סמיכתי הוי על הכתיבה. וגם מ"ש כיון דאין לו שורש בש"ס ופוסקים אין להאריך בו כוונתי דזה ודאי עיקרו דרבנן דאם כותב שם שנשתקע אינו רק פסול דרבנן ודוקא בשינה ממש הוי פסול ד"ת דאין זה המגרש אבל אם כותב שם שנשתקע הרי שמו הוי כן רק דהוי החשש דהרואים יאמרו דאין זה המגרש כיון דאינו נקרא עתה כן בזה נראה דהוי רק פסול דרבנן וז"ב לכך כתבתי דאין להאריך בו: וגם מ"ש רו"מ דאינו דומה לדין דק"ק יארמיליניץ דכאן כתבו תחלה שם שנשתקע ואח"כ עיקר השם בלשון דמתקרי גם זה אינו דהרי מפורש בש"ע דאם כתב שניהם אין לחוש אם הקדים שם הטפל ודמתקרי על שם העיקר ייע"ש: ובנדון שם שמרי' ושמעריל בזה לא מצאתי בדבריו שום הכרח שיכריחני להשיב והעיקר כמ"ש בראשונה רק מ"ש רו"מ אולי ימצא שם עוד אחד אל הקורא הנה לדעתי זה דומה למה דאמרינן עדים בצד אסתן ותאסר וכיוצא בזה כתב המרדכי פ"ב דכתובות ג"כ באשה שנתיחדה וכו' אף דשם הוי איסור תורה ודאי מכ"ש בזה אין לנו לחפש אחר עדים ואף אם ימצא שם עוד עד אחד די ביתר היתרם שכתבתי שם וגם גוף החשש של הרב מזאמיחוב לחוש שמא בעת מילתו קראוהו רק שמעריל הנה לדעתי אין זה חשש כי דרך רוב העולם בשעת המילה קורין לו שם הקדש בצרוף שם החול ופעם בשם הקדש לבד אבל להזכיר שם החול לבד אין הדרך כלל כן ואין לנו לחוש למיעוטא ולהחמיר בזה בפרט במקום עגון סוף דבר לדעתי הגט כשר והאשה מותרת להנשא וכל הרוצה לנשאה ויסמוך עלי יסמוך בלי חשש ופקפוק ז"ז אין להאריך דברי ידידו עוד להרב הנ"ל:

והנה ע"ד הגט הנכתב בשם שמרי' ושמו הי' שמעריל ולתורה הי' נקרא בשם שמריהו וכתבתי להתיר ועתה כתב רו"מ שהבין מתוך מכתבי שעיקר טעמי ששמעו כן מפי המגרש ובאמת הדיינים אמרו לו והשליח המביא גט שעיקר שמו כתב על הכתובה שנכתב בו שמרי' ביו"ד ורשימה עליו הנה אף גם זאת על משמרתי אני עומד להתירה דהרי כתבתי שם דאף אם נקרא שמריהו וכתבו שמרי' נמי כשר במקום עגון וא"כ זה לא יכחיש רו"מ דעכ"פ שמריהו הי' נקרא לתורה ומה בכך דכתב רו"מ דקראוהו כך בלי דעתו הרי סוף סוף אתחזק בהך שמא כמה שנים והרי עיקר חזקת השם הוי דקרי לי' ועני וא"כ כיון דקראוהו ועלה הוי כמו קרא לי' ועני ואתחזק בשם שמריהו לו יהא דלא קראו לו בשם זה במילתו עכ"פ אתחזק בהך שם אח"כ וא"כ כיון דהוי שמו שמריהו אם כתבו שמרי' נמי כשר ועוד אף אם לולי זה הרי מן הכתיבה מוכח דהוי שמו שמרי' כיון דכתבו בחד רשימה מוכח דהוי כוונתם על שם שמרי' ולא שמעריל ולא שמריהו וכיון דמוכח כן מן הכתיבה הוי כאלו הי' עדים בדבר כמ"ש בתשובתי במקום אחר והוכחתי מן הש"ס פ"ב דכתובות גבי מעלין משטרות ליוחסין ובפרט לפי דעת הש"ך והב"ש באה"ע סימן ג' דזה לא מספקא לי' להש"ס דעל מוחזק ודאי מעלין ולא מבעי' לי' רק אם אכולה מלתא קמסהדי כאלו אמרו שיודעין שהוא כהן או אין מעידין רק על מוחזק שהוא כהן אבל על מוחזק ודאי דמעלין וא"כ ה"נ בשם איש ואשה כיון דעכ"פ מעידין שהוא מוחזק בשם זה די ואח"כ מצאתי בתשובת שער אפרים שהרגיש בראי' זו ואני הרחבתי בביאורי יותר בזה בעזה"י וא"כ כיון דעידי הכתובה הוי כאלו מעידין ששמו הוי שמרי' ואין לומר דבעידי זמן הזה לא אמרינן כן כמ"ש בתשובה שני' לק"ק ליטנאוויץ להרב דשם יעיין רו"מ שם והוכחתי דלא אמרינן כן וא"כ כיון דהוי עדים דשמו שמרי' וגם הב"ד בעצמן אף אם אומרים עתה דלא שאלו שמו ולא כתבו כהוגן אין נאמנין דהוי כחוזרים ומגידים ובפרט עידי הגט דכתבו דשמו שמרי' הוי כאלו העידו דשאלו שמו והגיד להם כן דחזקה על העדים שעשו כהוגן ואם לא נודע להם דשמו כך לא הי' כותבין ואף אם אומרים עתה להיפוך אינן נאמנין דהוי כחוזרין ומגידין ואף דהשליח שהביא הגט אומר כך דלא כתבו מפיו מ"מ נהי דהשליש נאמן מ"מ אינו נאמן טפי מעדים ואף דיש לו מגו הוי כמגו במקום עדים ולא עדיף המגו מעדים כמ"ש התוספת וא"כ נהי נמי שיהי' עדים דלא הוי שמו שמרי' הוי כתרי ותרי וזה הוי מלתא דרבנן דהנה גוף כתיבת שמו ושמה דעת המרדכי דהוי רק דרבנן ומה שתמהו עליו מן הש"ס כבר ישבתי זה והזכרתיו בקצרה בתשובתי הראשונה ואף להסוברים דהוי מן התורה היינו רק אם לא הזכירו שמו ושמה כלל ולא הוי מוכח מתוכו אבל כל שהזכירו איזה סימן ומוכח מתוכו על מי הם מכוונין ודאי די מן התורה ומה דפסול אם יש איזה שינוי בשמו ושמה הוי רק מכח גזרה דרבנן דיאמרו אין זה המגרש וא"כ כיון דהוי ספיקא דרבנן הוי לקולא ובפרט דכל שעת הדחק ועגון כדיעבד דמיא והוי כאלו כבר נשאת ובכה"ג אם נשאת ודאי דלא תצא מהיתרה בתרי ותרי במלתא דרבנן ולכך לפענ"ד לא יעגנה רו"מ יותר ויחוש לתק"ע וכיוצא בזה נאמר אל תצדק הרבה דברי ידידו הטרוד אעתיק כאן מ"ש לק"ק ראזדל להרב המו"צ דק"ק הנ"ל סמוך לק"ק סטריא בש"ת מו"ה אליעזר ישראל ני':

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה