חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן סא
ס"א ע"ד השמועה לא טובה אשר שמעתי אשר נעשה בק"ק בארדיטשוב באחד שגירש את אשתו וכתבו שם אביו על פיו וכתבו נפתלי דוב בעריש וכן הי' נכתב בהתנאים והכתובה ואבי המגרש הי' שם בעת התנאים והכתובה ואחר נתינת הגט מערער הבעל ואומר דשם אביו לתורה ולחתימה ישכר בעריש ואח"כ בא אביו לשם ואומר דלחתימה חותם רק בעריש רק לתורה נקרא ישכר בעריש והנה העולם הבינו מבין ריסי עיניו כי לחתימה חותם דוב בעריש רק לתורה נקרא ישכר בעריש כן תוכן המעשה:
והנה אלי דבר יגונב ותקח אזני שמץ מנהו ולגודל רעת המגרש אשר לא טוב עשה בעמיו מצאתי את ידי לכתוב שורות שתים דעתי המעוטה בזה והיות כי אין לי פנאי להאריך כעת בפלפולים ובפרט בדבר שכתבנו בזה בעזה"י פעמים רבות בארוכה ופעם אחת אירע בק"ק סטאניסלאב שינוי בשם אבי המתגרשת וכתב הרב הגאון דשם להגאון אמתי בלבוב והכשירו וכתב לצרף עוד אותי וכתבו גם אלי ואני ערכתי בזה תשובה באריכות והמתקנו סוד בעזה"י להקל במקום עגון בשינוי שם אביו והנה נדבר במעלות הנוספות כאן במקום הזה הנה ידוע דעת הלבוש דס"ל היכי דחסר כשר גם שינוי אין פוסל בו והרבה אחרונים חולקים ע"ז ובראשם הצמח צדק בסימן פ"ג והנה בנ"ד יש כמה מעלות במקום הזה לומר דאף הצמח צדק מודה בזה. בראש י"ל כיון דודאי הי' שם המגרש זמן מה והי' עולה לתורה בשם אביו דוב בעריש והוחזק שם למ"ד יום ונהי דאין בידו להחזיק שם אביו בלי דעתו כאן שאני כיון דאביו ראה בתנאים ובכתובה ושמע כן שהעלה שמו כך ושתק הוי שתיקה כהודאה דמיא בכה"ג והסכים על כך לשנות את שמו והוי כאלו אביו בעצמו הוחזק בשם זה וא"כ כיון דהוחזק אביו במקום הזה של כתיבה ונתינה בשם זה די בזה ועוד כיון דנכתב כן בהתנאים וכתובה והכתובה הוי לשון העדים ובלשון העדים דעת הרשב"א וקיי"ל כן בחו"מ סי' מ"ם ובאה"ע סימן ג' דודאי אכולה מלתא קמסהדי וא"כ ה"נ כיון דכתבו דשם אביו הוי ישכר בעריש אכולה מלתא קמסהדי ואין לומר כיון דמותר לכתוב שם אביו עפ"י עצמו לא שייך לומר אכולה מלתא קמסהדי ז"א דהרי הרמ"א כתב כן בסימן מ"ט על יוסף בן שמעון שליטא או נרו דהוי לזה שאביו חי והרי על אביו שהוא חי ודאי דמותר לכתוב עפ"י עצמו דלא גרע משמו ואעפ"כ בסתמא אמרינן דאכולה מלתא קמסהדי מכ"ש בזה ומכ"ש לדעת הש"ך וב"ש סימן ג' דמפרשי דמה דמבעי' בש"ס אי אכולה מלתא קמסהדי או אמנה שבשטר קמסהדי הוי רק אם מעידין שיודעים שהוא כהן או מוחזק לכהן אבל על מוחזק ודאי מעידין ומזה למד הש"ך ה"ה לענין יוסף בן שמעין שליטא הוי כן א"כ ה"נ כיון שכתב כן שמו בכתובה הוי כאלו העידו שמוחזק אביו בשם זה ובגט די במוחזק לבד. ושוב אחר הימים ראיתי שהרגיש בדרך זה בתשובת שער אפרים סימן קי"ח ייע"ש ות"ל כוונתי לדעתו ועיין מ"ש בזה בתשובה לק"ק ראזיל סמוך לק"ק סטריא לקמן בחבור זה:
ועוד דמה דבעינן בשם שיחזיק עצמו למ"ד יום היינו בקריאה לבד דבזה י"ל דפחות משלשים יום י"ל דמקרה הוא דמשנה שמו אבל אם כתוב כן בשטר והשטר נעשה לימים הרבה ויודע שהשטר נעשה ע"ד כן למען יעמוד ימים רבים ודאי הוי חזקה בכתיבה זו והוי כאלו הי' מוחזק כאן למ"ד יום ועיין מ"ש לק"ק יארמיליניץ לעיל בחבורי זה דכתיבה הוי ככותב כל שעה ואין לומר דמה בכך דהחזיק עצמו כן אולי שקר אומר זה אינו חדא דא"כ גם ביוסף בן שמעון שליטא נמי נאמר כן ולמה מהני שם העדאת עדים להש"ך ובלשון עדים אף להרמ"א מהני ועוד כיון דהי' אביו שם בשעת כתיבה כבר כתבתי דהוי כמוחזק מפי עצמו מדראה ושתק ושתיקה כהאי ודאי כהודאה דאין האדם עשוי לראות שינוי שמו וישתוק:
ועוד בר מן דין ומן דין נראה דאף הצמח צדק יודה בנ"ד. אחד דהרי הביא שם דעת מהרא"י שמתיר ג"כ בשינוי שם אביו רק שכתב הצמח צדק באות ד' די"ל דהתם מיירי דהבעל גרשה בעצמו אבל בנ"ד גרשה ע"י שליח וא"כ הוי כשינוי השליח ע"ש וכאן הרי הבעל בעצמו גרשה וא"כ מודה בזה הצ"צ וכמ"ש המהרא"י כן וגם מה שחשש הצמח צדק מה שהבעל לא גירש בלב שלם הוכחתי בכמה תשובות שלא כן הוא רק דאנן אמרינן שגרשה ע"ד חכמים ואם יאמרו שהגט הוי גט יהי' גט:
ועוד נראה דאף הצמח צדק לא פליג רק אם לא נזכר בו שם שהכל קורין בו אז נהי דמדינא לא בעינן שם אביהם וא"כ הי' ראוי ממילא כיון שחסר כשר גם שינוי לא פוסל בו רק עיקר פסולו משום שיאמרו אין זה המגרש וא"כ תינח אם לא נזכר בו שם שהכל קורין בו אבל אם נזכר בו זה השם שהכל קורין בו ואין השינוי רק בשם שעולה בו לתורה הנה בזה אין דרך בני אדם לדקדק רק כיון שנזכר שמו שהכל קורין בו יבינו דזה הוא ואין דרך בני אדם לדקדק על שם שעולה בו לס"ת רק בהם עצמם כיון דבעינן בהו שמם מדינא ובחסר פסול מדינא ולא מכח גזרה לכן אף שינוי כל דהו פוסל אף בשינוי בשם הטפל ומכ"ש בשם שעולה לתורה וחותם אבל בשם אביהם דמדינא ודאי הכל מודים כיון דחסר כשר אף שינוי ראוי שלא יופסל ועיקר הפסול הוא משום גזרה דיאמרו אין זה המגרש וכיון דעכ"פ שם שהכל קורין בו נכתב כהוגן אין בזה חשש בפני העולם ועוד הצ"צ מיירי בנכתב שם אחר דלא אפשר למטעי בין זה לזה לכן כשיראו שם אחר יאמרו דאין זה המגרש אבל בשם זה כיון דישכר הוי כינוי לבעריש וגם דוב הוי כינוי לבעריש הוי טעות דעבידי למטעי ולהחליף בין זה לזה ובפרט דרוב הכינוים לבעריש הוי דוב יותר מישכר וא"כ יתלו הדבר בטעות העדים וכיוצא בו מוכח בש"ך סימן מ"ג דבטעות דעבידי למטעי השטר כשר ולא נחשב עדות שקר כי יבינו דהוי בטעות כן י"ל בזה דעבידי למטעי יתלו הדבר בטעות ולא יאמרו דאין זה המגרש ונהי דבשמם לא מהני סברא זו דהרי עכ"פ חסר הוי אבל היכי דכשר חסר ואין פוסל רק שינוי י"ל דלא נחשב שינוי רק בטעות דלא עבידי למטעי אבל בעבידי למטעי לא נחשב שינוי ואין דינו רק כחסר ולמעט בפלוגתא עדיף:
והנה לא נעלם ממני מה שהנו"ב במה"ת מחלק בין שינוי שם אבי האשה לשינוי שם אביו אך בתשובה הנ"ל לק"ק סטאניסלאב הוכחנו דלא כוותי' ולכן נראה להקל בזה ובפרט במקום עגון. והן אמת שהצ"צ מחמיר שם אף במקום עגון אבל דבריו בעצמו סתרי אהדדי דבתחלה כתב בהיתר ה' דמהרא"י אינו מתיר רק בדיעבד משמע דבדעבד מודה דמותרת וא"כ למה מחמיר אח"כ במקום עגון הרי זה ידוע דכל שעת הדחק כדעבד דמי ומתשובת הרא"מ שהביא שם אין ראי' שהוא מדבר היכי דליכא פלוגתא בזה אף דהוי פסול דרבנן אין להקל במקום עגון אבל היכי דהוי פלוגתא ויש מחלוקת בזה ודאי י"ל דקי"ל כפלוני בשעת הדחק כמפורש בש"ס בכמה דוכתי ואף אם מיירי הרא"מ גם היכי דאיכא פלוגתא היינו רק בעגונא דאתתא כיון דעיקר פלוגתתן הוא בשעת הדחק כמ"ש הח"מ סימן י"ז עיי"ש אבל בגט י"ל דפלוגתתן הוי שלא במקום עגון אבל במקום עגון י"ל דאף הפוסל מודה וכדאי לסמוך עליו בעת הדחק ונהי דהצ"ל עצמו מחמיר אף במקום עגון ובודאי אם אפשר להשיג גט אחר בנקל מהבעל מה טוב ובאם לאו מותרת בלי חשש ופקפוק ומ"ש קצת דאף שהיא מותרת להנשא הוא אסור לישא אשה אחרת משום דשוי' אנפשי' חד"א זה אינו נראה לי דלא שייך בזה חד"א דעיקר חרגמ"ה הוא לטובתה שלא תתעגן וכאן דהיא מותרת להנשא לאחר אין עליו חשש חרם רגמ"ה בזה. ונוסף להיתר מה שכתבו קצת שהבינו מלשונו שחותם בשם דוב בעריש ודאי לא הוי שינוי רק חסר מה שלא כתבו שם שעולה בו לתורה וזה ודאי כשר וכדאי הוא אומדנא שלהם לסמוך ע"ז כיון שכתוב כן בתנאים וכתובה והוא הי' שם ושתק מעשיו מוכיחין עליו שכן הוא האמת לכן ודאי דראוי לילך בזה בתר אומדנא לכן מותרת במ"ע בודאי ומה שנודע לי שכתבו בגט דמתקרי בעריש לא ידעתי על מה הרי הוא שם לעז ולמה לא כתבו לכתחלה המכונה אף ודאי בדעבד כשר ז"ז אין להאריך דברי הטרוד מאוד מקוה לאל האמת להראני בתורתו נפלאות ויעמידני על האמת: