חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן נא
נ"א ע"ד אשר שאל בגט שניתן זה שנה ומחצה ושם אבי המתגרשת הי' שלום נקרא בפי כל וגם אנשי ביתו קורין אותו כך אך לס"ת הי' נקרא בשם שלום מאיר ולפעמים חותם עצמו בשם שלום מאיר וכתב בגט שלום דמתקרי מאיר וכעת עמדו מערערים עליו וכ"ת כתב כי כן ראה בב"ש ותורת גיטן הנה ידידי לכתחלה בודאי לא יפה עשה כי העיקר הי' לכתוב דמתקרי שלום מאיר כמ"ש הנו"ב מה"ת סימן קי"ט ולדעתי אפשר לומר דאף הב"ש מודה לכה"ג דיש לכתוב שניהם דדוקא בשם ליב דהוי שם לעז וכותבין המכונה וס"ל דהכינוי קאי על השם לא על האדם ולכן השם יהודה אין לו כינוי באיש הזה רק ליב אבל אם הוי שניהם שמות רק דכותבין דמתקרי אז מודה דצריך לכתוב שניהם כפי אשר נקרא שניהם ומ"ש שם בס"ק נ"ג דכותבין תחלה שם השני היינו שם של חולה כוונתו דשניהם יחד נקראים שם של חולה דע"י חליו נשתנה להיות נקרא בשניהם ולאחד נחשבין ושניהם נקרא שם של חולה וכן יש לפרש דבריו בסדר הגט דכוונתו לכתוב דמתקרי בשניהם יחד ועוד אף אם לו יהא דכוונתו הוי כפי פשוטו מ"מ י"ל דדוקא בשם של חולה כיון דעכ"פ אינו שקר דהרי קודם לחליו הי' נקרא רק בשם אחד וכן בחליו ודאי בתחלה נתינת שם זה נותנין לו רק שם זה כי כן נתקן בתפלה לומר אם ע"ז נגזר כו' ע"ז לא נגזר וכן מדקדקין להיות נקרא בשני דוקא ולכן כיון דבשום פעם נקרא בשם זה לבד ופעם בזה לבד א"כ עכ"פ לא כתבו שקר ונהי דאח"כ נקרא בשניהם יחד זה הוי רק כחסרון שם אחד שלא כתבו אבל אינו שינוי וחסרון אינו מזיק כיון שנכתב שם שהכל קורין בו ומה שכתב הב"ש בשם ליב שם הוי טעמו כמ"ש תחלה כיון דהוי כינוי לגוף השם וס"ל דמכונה קאי על השם אבל בשם העריסה שניתן לו בשניהם יחד נהי דאח"כ נקרא בשם אחד מהם מ"מ בשם השני לא נקרא בשום פעם לבד וא"כ כתבו שקר דכ' דנקרא מאיר והרי אינו נקרא בשם מאיר לבד לכן ודאי דהוי שינוי וי"ל דבזה מודה הב"ש לדעת הנו"ב ואם בספר בית מאיר סימן קכ"ט משמע דס"ל אף בכה"ג כדעת הב"ש מ"מ יחי דהוא בדבר ולכן העיקר כדעת הנו"ב מיהו כל זה לכתחלה אבל בדיעבד נראה דודאי דכשר כיון דעכ"פ כתבו שם שלום והוי כחניכה שהכל קורין בו ואם לא היו כותבין כלל דמתקרי מאיר נמי הי' כשר ובשביל דכתבו לא גרע ואף דשינוי גרע מחסר מ"מ אין זה שינוי ממש דבנקרא בשניהם יחד וכתבו רק שם אחד פסלו האחרונים דהוי ככותב חצי השם משמע דמטעם חסרון אתינן עלה דהוי כחסר מקצת השם ולא מטעם שינוי הוא וא"כ בחסר הרי עכ"פ נכתב שם שהכל קורין בו ולכן בדיעבד ודאי דכשר כך וכדי הוא הב"ש והב"מ דס"ל דכותבין כן לכתחלה לסמוך עליהם בדיעבד ובפרט בנ"ד בשם אבי המתגרשת דאם חסר כל השם כשר ודעת עבודת הגרשוני דבכה"ג אף שינוי אין פוסל בו וכבר צרפנו דעתו בכמה ענינים במקום עגון לכן נהי דכאן אינו מקום עגון מ"מ בצירוף נ"ד ודאי דאין בזה חשש בדיעבד ובפרט דכבר הוחזק הגט הזה זה זמן רב וכבר כתבנו בתשובה אחרת דמה שלפעמים נותנין ב' גיטן היינו דוקא באותו מעמד טרם שיצא הראשון בהכשר אבל כל שיצא בהכשר כבר הוי כדיעבד ואין להחמיר ליתן עוד גט שני דמוציא לעז על גיטן הראשונים ולכן כל שיצא גט הראשון בהכשר מב"ד אין להחמיר וליתן אחר זולת היכי דבדיעבד פסול לגמרי אבל בנ"ד דבדיעבד כשר וכבר הי' זמן רב חלילה חלילה להוצא לעז וליתן אחר והגט כשר ואסור להוציא לעז עליו והמוציא לעז דינו כדין מוציא לעז לכתחלה מהיום והלאה ועד הנה נידון כשוגג אבל מהיום והלאה חלילה להוציא לעז ומחמת הטרדא קצרתי ובפרט דהדבר א"צ אריכות והדין דין אמת. אעתיק מ"ש להרב מו"ה ליבוש אבדק"ק טרעכמלא והשאלה יובן ממילא מתוך תשובה: