אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן מד

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן מד

שם סימן מג

מ"ד הנה ע"ד שאל על מ"ש לעיל' דיש לכתוב ישעיהו דמתקרי שעי' וכשר ממ"נ והנה שאל רו"מ דהרי יש לחוש אולי הוי שמו ישעי' בלא וי"ו בסוף וא"כ גרע מכתב חניכתו בלבד דכאן עשה העיקר טפל וטפל עיקר וזה גרע כמ"ש הב"ש והנה רו"מ עשה את הטפל לעיקר דהרי בזה ממ"נ אם שם שעולה בו לתורה עיקר נגד השם הנקרא בתחלה ממש א"כ פשיטא דנכון שהרי כותב השם שעולה בו לתורה וגם החניכה שהכל קורין בו ואם שם שנקרא בעת לידתו עדיף מעלי' לס"ת או אם נימא דאולי הי' חותם שמו ישעי' א"כ ה"נ הוי כן אם עולה לס"ת עדיף מן החתימה הרי עשה מן העיקר עיקר ואם שם העולה בו לס"ת הוי טפל נגד שמו שניתן לו תחלה או כנגד החתימה מ"מ מה בכך הב"ש לא פסל רק אם עיקר השם ועשאו טפל אבל כאן ממ"נ נגד העיקר השם נחשבו שניהם טפלים הן הקריאה לס"ת הן החניכה ויש לשניהם דין טפלים וא"כ הרי השמיט העיקר וכתב הטפל לבד כשר ומה לי אם חד טפל או שני טפלים ולא גרע בזה וסוף סוף השמיט העיקר וכתב הטפל והם שם שהכל קורין בו כשר ונגד החניכה שעי' הוי שם שעולה בו לתורה עיקר א"כ ממ"נ נגד שם החניכה הוי העולה לס"ת עיקר נגדו יעשה לעיקר עיקר ולטפל טפל ונגד שמו ממש שניהם יש להם דין טפלים והרי לא עשה מן העיקר טפל רק השמיטו וכתב הטפלים לבדם וזה כשר כיון דהוי החניכה שהכל קורין בו וזה ברור ונכון באין פקפוק:

גם מ"ש דקיצור הוי גרע מחניכה שהכל קורין בו והביא ראי' מדברי הב"ש גבי חזקיהו שכתב חזקי' וכו' הנה בזה טעה בכמה דברים אחד שהרי הב"ש כתב כן רק דרך פלפול אבל מסיק בשם הרמ"א ולבוש וט"ז דכשר בידוע דהי' שמו מלא וכתב חסר א"כ מוכח דלא קיי"ל כהך סברא רק אף קיצור השם הוי חניכה ואף לפי הס"ד של הב"ש הנה רומ"ע נמשך אחר פירוש בעל תורת גיטין בזה אבל באמת הב"ש כתב טעם אחר רק שהתורת גיטין כתב שלא הבין כוונתו ואמת אמר שלא הבין וכוונתו כפשוטו דבשלמא חניכה שאינה שם הקודש בפ"ע וא"כ ידוע הוא מי שיש לו חניכה זו יש לו שם הקודש אחר לכך לא יאמרו דאין זה המגרש דהרי מידע ידעו דשם זה של החניכה אין זה עיקר השם שאין דרך להיות שם זה עיקר השם רק חניכה וא"כ בע"כ יהי' המגרש איזה שיהי' בע"כ דיש לו שם עיקר והשמיטם הסופר שלא מדעת א"כ שוב מסתמא ידעו דזה המגרש כיון דהכל קורין אותו בחניכה זו אבל בשם שיתכן להיות לעיקר שם ולא חניכה כגון חזקי' דיש בני אדם שנקראים רק חזקי' ולא בוי"ו א"כ אם יכתבו חזקי' לבד לא ידעו דזה הוי רק חניכה בעלמא ושיש לו שם אחר והשמיטו הסופר רק יתלה טפי דאין לו שם אחר רק זה עיקר שמו ויאמרו דאין זה המגרש כלל ולכך פוסל זה ברור כוונת הב"ש. וזה סברא נכונה א"כ שם שעי' דאינו עיקר השם כלל להיות נקרא בלא יו"ד מתחלתו ואינו רק כמו בעלמא ומוכח דיש שם הקדש אחר או ישעי' או ישעיהו ודאי הוי כשאר חניכה וכשר ובפרט גם התורת גיטין מסיק דבפסקי מהרא"י וג"פ מכשירין בקיצור השם נמי וכן הביא הרב טיב גיטין גבי מתתיהו שכתב מתת בשם תשובה מאהבה שהסכימו להכשיר בשם מתת לבד ולא ערער עליו להדיא גם הרב טיב גיטין נראה מדבריו שמפרש כוונת הב"ש גבי חזקי' דמיירי שהי' נקרא נמי מלא ייע"ש. ולא נחית להך סברא של הרב תורת גיטין וסברתו הוא דחוק ורחוק גם מ"ש בשם תשובת בית אפרים בענין שם מאטי' והוא בתשובה פ"ז הנה גוף ראיות בית אפרים הוי מתשובת מהרלב"ח בענין שם אשה ששמה גאזלה וכתבו גזול כו' והנה אחר המחילה ממנו אין ראי' מדבריו והנה גוף תשובת מהרלב"ח אינו בידי אך מלשונו שהביא הבית אפרים בעצמו ומלשון המביט שם וז"ל וחקרו ואמרו לו שאין גזול כלל בעולם רק גאזלה כו' ואני אומר גם שנודה לו שאין משם גזול כלל בעולם אלא גאזלה כו' מוכח מכל זה שדוקא אם אין שם גזול כלל בעולם אף בתורת חניכה רק מכח קיצור השם נקראת כן בזה פוסל וטעמו דממ"נ כיון דבעינן בגט שעכ"פ יפרש שמו וכמ"ש גם הת"ג בסימן זה דבעינן שמו מן התורה דבעינן ספר דרך ספירת דברים ולכך אם כתבו שם שאינו שם כלל א"כ ממ"נ בתורת שם בפ"ע אינו שם כלל ובתורת שם העיקרו הרי לא כתבו כדבעי לכך פסול אבל בשם חניכה דרבים נקראו כן וא"כ הוי שם בפ"ע מה בכך דהוא בתורת קיצור השם כיון דרבים נקראו כך שוב נעשה כשם לעז בפני עצמו וכל דהוי שם אפילו של לעז כשר הוא כדין חניכה שהכל קורין בו ולכך בנדון דידי' בשם מאטי' או בנדון דידן בשם שעי' דרבים נקראים כן והוי זה שם במדינתנו שפיר כשר לכ"ע ואף לדעת הבית אפרים הרי מסיק שם דכשר בדעבד כמו דס"ל להמבי"ט וכל דכשר בדעבד אין לחוש מספק כמ"ש בתשובה לעיל בראשונה גם נראה דאף לפי דעת בית אפרים הנ"ל היינו דוקא אם כתבו רק הקיצור השם לבדו אבל בנדון דידן שכתבו גם ישעיהו שעולה בו לס"ת כשר ממ"נ דהנה מה שמקצת פוסלין בכותב קיצור השם אף דהכל קורין בע"כ אין הטעם מכח שיאמרו אין זה המגרש דאיך יאמרו כן אם הוי שם שהכל קורין בו ובע"כ הטעם מכח דבעינן בגט שמו מן התורה וא"כ בשלמא שאר חניכה דהוי שם בפ"ע לכך יש כאן כתיבת שמו רק אם לא הוי שם שהכל קורין בו הוי חשש שיאמרו אין זה המגרש ולזה מהני חניכה שהכל קורין בו אבל באם אינו שם בפ"ע רק קיצור השם משם גדול א"כ נהי דידעו מי המגרש אין כאן שם כלל ומן התורה בעינן שם בגט ולא מהני סימן בגט לבד וא"כ תינח אם לא נכתב רק קיצור השם אבל כאן שכתבו גם ישעיהו שעולה בו לס"ת א"כ יש כאן שמו ממש דאף אם הוי שמו מעריסה שם ישעי' מ"מ כיון דנקרא שעי' בפי כל ולא נשאר לנו רק החתימה דאפשר הוי בשם ישעי' בלא וי"ו וא"כ י"ל דנגד החתימה הוי עלי' לס"ת עיקר וא"כ הרי כתב שם ישעיהו כפי הנקרא לס"ת ויש כאן שם ממש ועיין בספר טיב גיטין בביאור הכללים של הב"ש בס"ק ט' שנסתפק אם עלי' לס"ת עיקר או החתימה ובתורת גיטין משמע דאזלינן בתר המצוי יותר משמע נמי דלפעמים הוי עלי' לס"ת עדיף עכ"פ שוה לחתימה וא"כ כתב שם אחד משמו ואף אם עלי' לס"ת הוי טפל נגד החתימה הרי הרמ"א כתב דאם כתב שם הטפל לבדו נמי כשר ונהי דהב"ש פוסל שם היינו מטעם חשש שיאמרו אין זה המגרש כיון דהוא שם הטפל אבל מ"מ לענין הצרכת שמו מן התורה בגט ודאי מהני שם הטפל כיון דעכ"פ שמו הוא ממש רק דיש חשש כיון דהוא טפל ואין רבים בקיאים בו יאמרו דאין זה המגרש ובזה ודאי די אם כתבו גם השם שהכל קורין בו אף שהוא קיצור השם מ"מ ממ"נ לחשש דבעינן שמו ממש בגט מן התורה יש כאן שמו שעולה בו לס"ת ולחשש שיאמרו אין זה המגרש יש גם כאן היכר ע"י הקיצור שהכל קורין בו ובפרט לענין נ"ד דיש לנו ספק אם זה שעולה בו לתורה הוי עיקר לו יותר מן החתימה או החתימה יותר עיקר בספק ודאי כדי הרמ"א לסמוך עליו דכשר בשם הטפל וא"כ כל כה"ג ודאי בשר בדעבד שלא במקום עגון נמי והדר כל שבדעבד כשר בלא עגון יש לכתוב לכתחלה כן כיון דספק לי' אולי לא הוי שמו ישעי' כלל רק ישעיהו והוי ספקא טובא להכשיר כמ"ש בתשובה בראשונה וז"ב ונכון לדעתי להלכה ולמעשה וגבי חזקי' הוי טעמו של הב"ש מטעם אחר דלא שייך בנדון דידן כמש"ל:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה