חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן כ
להרב דק"ק סאסוב:
כ. ע"ד אשר שאל כת"ר בכתיבת שם האיש והאשה והנה במה ששאל על שם האשה דנקראת רוסה וקצתם קורין אותה רוסיא וקצתם קורין אותה רוסיל. הנה לדעתי הדבר פשוט ששם רוסיל א"צ לכתוב כי הוא קיצור השם משם רוסה כדאשכחן כיוצא בה בכמה דוכתא אבל שם רוסיא ודאי יש לכתוב אך מ"ש שם רוסיא בא' נראה דודאי אינו דכיון שכתב הב"ש בשמות אנשים אות סמ"ך דשם רוסה יוצא משה רבקה ויש לכתוב בה"א א"כ ה"ה נמי שם רוסיא הוי כמו שם סאיי' שהסכימו לכתוב בה"א משום שיוצא משם שרה ומה לי שם סאיי' או רוסיא לכך יש לכתוב בהא לבסוף ויש לכתוב דמתקרי כיון שהוא שם הקודש ואם ידוע מה הי' שמה מערוסה יש לכתוב שם זה תחלה ואם לא יש לכתוב שם שקורין אותה ביותר תחלה ועל השני דמתקרי. גם במ"ש כת"ר במכתבו רוסיא בוי"ו אחר הרי"ש אין זה ברור רק יש לחקור אם הוי במשמעות הלשון במלאפום אחר הרי"ש או בחיר"ק ואם א"א למיקם עלה דמלתא דיש לכתוב ביו"ד אחר דמן הסתם הוא שם אחד עם שם ריסה דהוי בחירק גם יש לדמות לספק אם כותבין בה"א או באלף דמעלין בקודש כו' כן י"ל נמי בזה ומה שנסתפק בשם המגרש בעני' ושם הקודש של בן ציון לא ידעתי איך עלה על דעתו שלא לכתוב שם בעני' כלל אחר שבפי כל נקרא בעני' ואף שעולה לתורה בן ציון מ"מ איך יעזוב שם שנקרא בפי כל ויכתוב שם הטפל ומ"ש כת"ר ששם בעני' הוי רק שם גנאי לבנימין הנה באמת אינו שם גנאי רק הוא שם בפ"ע והרבה ראיתי שנקראים כן בפניהם והוא שם ממש לא שם גנאי גם אין לומר דהוי קיצור השם מבן ציון חדא דאין הנקודות שוין כלל ועוד כיון דבן נכתב בנו"ן שבסוף התיבה א"כ נראה דהוי ציון שם בפ"ע ועיין בטיב גיטן שלא הכשיר בכתב תיבה אחת רק משום דניכר ההפרש ע"י הנו"ן הא בלא"ה הי' פסול גם כתב דיפריד קצת א"כ מוכח דציון הוי שם בפ"ע וא"כ שם ציון אינו נכלל בכלל בעני' ולכן ודאי דצריך לכותבו גם כיון דיש לו שם הקודש אחר בנימין ולכך ודאי מחויב לכתוב שם בעני' ואם לא כתבו פסול אך אני תמה על כת"ר איך לא ראה דברי הב"ש באות ב' שמבואר כן בשם בניה וז"ל שם בניה כתב מהרש"ל שם בניהו אינו נמצא בזמנינו כוונתו דודאי שם בניה הוי שם הקודש יוצא משם בניהו רק דאין לספק אולי יש לכתוב בוי"ו כמו בחזקי' יחזקיהו שעי' ישעיהו לכך כ' דשם בניהו אינו נמצא בנינו ולכך יכתוב רק שם בניה ולא בוא"ו וא"כ עכ"פ בניה הוי שם הקודש ויש לכתוב דמתקרי' ואף אם הוא ס' אין קפידא אם כותבין דמתקרי מיהו כיון דמנהגינו בכל המקומות לכתוב בעניא יש לספק אולי הוא קיצור השם משם בענדיט ואולי אינו כלל משם בניה המוזכר בב"ש ולכך נראה דיש ליתן ב' גיטן א' בשם בן ציון דמתקרי בניה והשני ציון המכונה בעניא ובזה יצאנו ידי כל החששות ועיין בשם בענדיט בב"ש דתליא במנהג המקומות ע"ש כן י"ל בזה לכך נראה כמ"ש בזה כן דעתי נוטה להלכה ולמעשה וימחול כ"ת להודיעני אם עשה כן ואם יהי' לו מקום לפקפק יודיעני ואראה להשיבו בעזה"י:
והנה חזר הרב והשיב לי על דברי וזה אשר השבתי לו הנה דבריו קבלתי ואחרי רואי כי אין דבר חוציץ ביני ובינו לדינא בשם האשה רוסיה כי כ"מ נמי מודה דאם כ' בה"א נמי טוב ודאי הנכון לעשות כאשר כתבתי לכתוב בה"א בסימן שנתנו לדבר דמעלין בקודש ולא מורידין ואף אם יש ספק נמי יש לכתוב בה"א ולזה לא ראיתי להאריך בזה ובשם הבעל בעניא שכתבתי דאינו כקיצור השם כיון דשם ציון הוא שם בפ"ע ואינו נזכר בפ"ע בשם זה כלל וע"ז הקשה משם אייזק שהי' לו שם אחר לא הוי צריך לכותבו כו' הנה ידידי קושייתו אינו עלי רק על הט"ז והנמשכין אחריו בכמה שמות בענין זה וכ' דהיכי דאין הנקודות שוין לא נחשב קיצור השם וכבר ישבתי בתשובה אחת בכמה מקומות שסותרין כלל זה אך תירוצי שם לא יועיל כאן. אך נראה דהכוונה בזה דהנה בשם יצחק יש קיצור השם איציק וזה שפיר דומה לשם יצחק ומשם איצק נסבוב השם איסק וממנו נמשך שם אייזק ולכך בזה כ"א יש לו דמיון להשני קצת ולזה לא הי' צריך לכותבו לולי שיש לו שם הקודש אחר הקודש ודאי אבל בכינוי אחר שאין לו דמיון כלל לשם דצריך לכתבו ומה שחשש איך לכתוב בן ציון המכונה בעניא הרי יש לומר דקאי אדסמיך לי' ובאמת זה אינו כינוי לציון כלל רק לשם בן ודומה למ"ש הב"ש למשה יהודה המכונה ליב כו' הנה כבר הכריע הנו"ב דלא כוות' והמכונה לא קאי על השם רק על האדם שמכונה כך עי"ש וגרירי עלמא כוותי':
ומ"ש דנ"ל דט"ס הוא בב"ש בשם בני' הנה ספר שמות של מהרש"ל אינו בידי אך בודאי תי' אצל הרב הגאון בעל מחבר ס' טיב גיטין ומדלא הגי' בו ודאי כי כפי הנוסחא שלפנינו הוא אמת ואין מקום להאריך בזה יותר. לק"ק טאמשוב: