אור ברסלב
חידושי אנשי שם שם סימן יד

חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

שם סימן יד

שם סימן יג

יד הנה בא מעשה לידי באשה שהי שמה יראה דהיינו בפתח תחת היו"ד ושוע נע הרי"ש וסגול תחת ה"א ונתגרשה מבעלה וטעו הדיינים וכתבו בגט בנוסח כזה יארא ואח"כ נודע לי הדבר והנה מתחלה כשספרו לפני שהאשה הזאת שמה יראה דהיינו היו"ד בפתח והריש בסגול ואז אמרתי דשם זה מפורש בדברי הימים א' קפיטל טי"ת ואחז הוליד את יערה ונכתב ביו"ד עי"ן רי"ש ה"א ואף דשם קאי על הזכר כבר ידוע דלפעמים שם נקבה נצמח מן הזכר ולכך מה שכתבו הדיינים יארא פסול הוא דזה יהי' נקרא בקמץ אחר היו"ד דשם יארא בקמץ כותבין כן משא"כ בשם יערה מצינו בד"ה הנ"ל ובכל מקום שנאמר לשון יער יערה הכל בעי"ן אחר היו"ד והוי שינוי השם ממש שיהי' נקרא בקמץ אחר היוד יארא ואח"כ נודע לי האמת ששם האשה הוי יראה שהריש נמשך אחר היו"ד כדרך שוא נח והנה לפי זה טעו הדיינים ביותר דכיון שצריכין אנו לכתוב בענין שיהי' נקראת הרי"ש בשוא נח אחר היו"ד ולפי מכתבם יארא בהפסק א' אחר היו"ד ודאי לא יהי' נקרא בענין זה להיות הריש נמשך בשוא נח אחר היו"ד רק אף אם נקראנה בפתח יקרא הרי"ש בסגול או בקמץ והא בסופו יהי' נבלע ואנן להיפוך שיהי' הריש נבלע בשוא נח והא יהי' ניכרת במבטא כמו שהיא' נקראת וא"כ בזה יש כאן ב' חששות א' שיהי' נקרא היו"ד בקמץ ובפרט כיון דשם יארא בקמץ שכיח יותר והשני אף אם הי' נקרא בפתח אכתי לא נקרא הריש בשוא נח אחר היו"ד רק יהי' בסגול והא' יהי' נבלע במבטא היפוך קריאתה וכן מוכח בב"ש בשמות אנשים אות וי"ו גבי וולק ובשמות נשים אות ט' גבי שם טעלצא דהיכי דנקרא בפתח יש לכתוב אח"כ בלא אלף ואף דלפעמים נמצא בדברי אחרונים דגם בפתח כשר אם נכתב בא' אח"כ מ"מ היינו דוקא היכי דלא שכיח שם אחר כוות' בקמץ בענין דליכא חשש טעות שיהי' דומה לשם אחר אז כשר אם כתבו בא' אבל היכי דשכיח שם אחר אשר נקרא בקמץ אז אם נקרא בפתח פסול אם כתבו בא' שיהי' נקרא בקמץ כפי שם השני וכן מוכח מדברי הב"ש אות ח' גבי שם חאנוכה וכן מוכרח עוד לחלק באות ט' בין שם טשערנא לשם טאלצא ע"ש ומכ"ש היכי דבקמץ שכיח יותר מפתח דפסול אם כתבו בא' ובפרט בנ"ד דחוץ הפתח והקמץ נשתנה המבטא לגמרי באות הריש והא' דהיינו שינוי השם וגם אם הי' נקרא יערה כמ"ש בתחלה הי' בו תרתי פסולי א' שינוי הא' אחר היו"ד שיהי' נקרא בקמץ גם מ"ש בא' לבסוף ועשו משם הקודש שם חול דפסול וכמ"ש הב"ש באות ט' בשם מהרש"ל בשם תאנה ולכך הגט הראשון פסול בלי ספק:

אך איך לכתוב בגט מחדש אני נבוך קצת הנה זה ודאי דיש לכתוב יו"ד ריש בלא הפסק א' וכדמוכח בדברי הפוסקים וגם מצינו כן בקרא בכה"ג ביהושע מלך ירמות אחד וכן אל ירעם בכחו וכן וירעם כתום לבבו והרבה מזה דכל שהריש נמשך אחר היו"ד בשוא נח והיוד בפתח נכתב יו"ד ריש בלא הפסק א' או עיי"ן וכן לענין ההא' בסוף נראה דהרי אף אם ספק הוי אם לכתוב בהא או בא' כותבין ה"א ונותנין סימן לדבר מעלין בקודש משא"כ להיפוך יש פוסלין א"כ יש לכתוב בה"א דעכ"פ ספק הוא אולי נצמח משם הקודש מלשון יראה וגם הרש"ל כתב בשם תאנה דהיכי דהוי ספק יש לכתוב בה"א דאם הוי שם לעז וכתבו שם קודש כשר דאפשר לקראו בשם לעז אבל להיפוך פסול וא"כ ה"נ ממש כן הוא אף זה אני מסופק אם לכתוב בא' דהיינו יו"ד רי"ש א' ה' או בעי"ן יו"ד ריש עי"ן ה"א אם נימא דהוא מלשון יראה או יראת דהוי בא' או דהוי מלשון רועה כמו שם ירעה עגל בישעי' כ"ז או כרועה עדרו ירעה שם מי"ם ואף דשם בחירק היו"ד היינו דשם פועל עומד נכתב בחירק ואם הוי פועל יוצא הוי נכתב בפתח כמו וירעם כתום לבבו ואם אינו דבוק נכתב בה"א בסוף והנה בנ"ד כפי מה שהגידה לפני אם מתגרשת ששמה נצמח משם יאיר שהי' לה זקנה ששמה יארא בקמץ ונצמח משם יאיר אך כיון שמתה בקוצר ימים שינה שמה להיות נקראת יראה בפתח תחת היו"ד והנה בזה דשרשה נצמח משם יאיר אז יש לכתוב באלף אבל היכי דאין נצמח משם יאיר או היכי דאין ידוע לנו ממה נצמח נראה דיש לכתבו בעי"ן דכמו שנתנו סימן בא' והא' דכותב"ן ה"א משום דמעלין בקודש כן י"ל דהיכי דהוא ספק אם בא' או בעין יש לכתב' בעין והנה בין אם יהי' נכתב בא' או בה"א אין לחוש לשמא יהי' נקרא בחירק היו"ד זה אינו כיון דלא שכיח שם זה בחירק לא חיישינן לשינוי השם דכל כה"ג אמרינן מסתמא לא יקראו בטעות רק יחקרו אחר שמה האמיתי ויקרא כשמה. אך היכי דשכיח שם כזה בנקודות אחרות אז חיישינן שלא ימתין אחר החקירה רק קוראין כפי השם שרגילין במקום הזה ולא יחקרו כלל אחר האמת משא"כ אם ליכא שם אחר הנכתב באותיות הללו בזה לא חיישינן שיקראו בטעות רק אמרינן דלא יקראו עד שיעמדו על החקירה ויקראו כפי האמת כן נראה ודעתי נוטה להלכה ולא שה עד שיסכים בזה רב אחד מובהק ומפורסם בהוראה כי מיראי הוראה אני בעסק חמור כזה אך זה פשוט כביעתא בכותחא שהראשון פסול עכ"פ ואינו דומה לשם יאכנט שדעת הב"ח לכתוב בא' כאן שאני משום יתר החששות שכתבנו גם שם יאכנט בקמץ לא שכיח ולכך כשר בא' משא"כ בזה והבן ולהחמיר יש לכתוב ב' גיטן אחד בשם יראה והשני בשם יאראה ובאלף אחר היו"ד ויוצאין בודאי:

והנה על התשובה הנ"ל הסכימו כל גדולי זמנינו הגאון מפ"ב והגאון מסטאניסלאב גם לפני הגאון מליסא ולפני הגאון מלבוב היתה וכולם הודו והסכימו לדברי כי כנים הם וכן הלכה למעשה וראיתי במכתב הגאון מפ"ב שרצה להשיג על מ"ש לעיל דיש לכתוב בעי"ן משום דמעלין בקודש כמו בה"א ואלף והרב הנ"ל דחה דכוונת מעלין בקודש הוי דבה"א הוי שם הקודש ובאלף שם החול לכך נכתב ה"א מעלין בקודש ולא משום דהוא מרובה כו'. והנה אחר המחילה לא כן הוא דמפורש בכה"ג הובא בבאה"ט דאף בשניהם שם חול שייך כלל זה דמעלין בקודש וכותבין בה"א ומזה מוכח דכוונת מעלין בקודש הוי משום שהה"א מרובה במנין מא' כדברינו ממש עיי"ש:

תוכן העניינים

חידושי אנשי שם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה