חידושי אנשי שם· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
שם סימן ט
לק"ק זבארוב ולק"ק טרנפאל:
ט ע"ד אשר שאל באחד שעלה לס"ת בשם אברהם אבא ובפי כל נקרא אבא לבד רק במיעוטא נקרא אביש שאנשי קלייזל שבו מתפלל שם לרוב חיבתו קראוהו אביש (ולדברי המערער אומר שבפי כל נקרא אביש) וכתבו בגט כך אברהם אבא דמתקרי אבא ולא כתבו לשם אביש כלל ועמד המערער וערער דהגט פסול ונשאלתי מה דינו וזה אשר השבתי:
תשובה נראה ברור דהגט כשר דאביש הוי קיצור השם מאבא ודומה לשרה שארקא וגד גאדיל דדי לכתוב שרה או גד ולא יותר ולא מבעיא לפי מ"ש הם דמיעוטא קורין אותו אביש דבזה ודאי אף לכתחלה לא הי' לכתוב שם אביש דאף דבעלמא מזכירין אף שם המיעוט כאן דהוי משם אחד אף לכתחלה א"צ להזכירו בכה"ג. אף גם לדבר' המערערין דהכל קורין אותו אביש בזה נראה דלכתחלה הי' להם לכתוב טפי שם אביש והי' להם לכתוב אברהם אבא דמתקרי אביש או המכונה אביש כדי להוציא נפשי' מחשדא וספקא. אך בדעבד כשכתבו אבא ודאי כשר ומה שנסמך המערער על דברי ספר טיב גיטן שהוא פוסל בכה"ג שקר ענה בשם הטיב גיטן ובזה ראוי להיות דינו אם יד ישראל תקיפה לעונשו במצודת ר"ת שמוציא לעז על הגט כי אף אם בשאר מערער לא נכלל בכלל תקנת רבינו תם וכמו שהאריך הרמ"א בתשובה והזכרון יוסף ושאר פוסקים כולם היינו היכי דאפשר לדונו לכף זכות דלבו אונסו וכוונתו לאמת ולא להוציא לעז אף שאין הדין עמו עכ"פ אינו בכלל מוציא לעז אבל אם העיד בשם ספר דבר שאינו נראה דמכוין ללעז ודאי דינו כדין שפסק לו ר"ת:
והנה מ"ש המערער בשם ספר טיב גיטן שאף שתחלה עלה בדעתו להכשיר מסיק לבסוף לפסול שהרי סיים שם ואנ"ל דבריו דפשיטא שאין לכתוב בגט קיצור השם בדוי מלב שמעולם לא קראוהו כך ואף אם עשו כן בשם המגרש והמתגרשת פסול עכ"ל. ומזה נסתייע המערער שהטיב גיטן פוסל הנה עינים לו ולא יראה וטח עיניו מראות שהטיב גיטן מיירי שם שלא נקרא אבא מעולם לא לעלי' לתורה ולא לחתימה רק בשם אברהם עלה לתורה ובפי העולם נקרא רק אביש והם כתבו אבא משום דשכיח הוא להיות אבא קיצור השם מאברהם ומאביש וכמה אנשים ששמם אברהם ואביש נקראים ג"כ אבא בזה שפיר כ' הטיב גיטן כיון שהוא עכ"פ אינו נקרא כלל בשם אבא אין לכתוב בגט שם בדוי מלב מה שלא נקרא כלל בו. אבל בנ"ד כיון דעלייתו לתורה הי' בשם אבא ג"כ ודאי דכשר אם כתב דמתקרי אבא אף דנקרא אביש כיון דבאמת אביש ואבא חדא הוא והרי דעת כמה גאונים שהביא שם הטיב גיטין תחלה להכשיר בכתבו שם אבא לבד על אביש אף דלא נקרא אביש כלל וא"כ לדידהו מכ"ש בנ"ד דכשר ולכך נהי דהוא חולק עליהם היינו רק בנדון דהתם דלא נקרא כלל בשם אבא אבל בנקרא גם בשם אבא ודאי מודה דכשר ולמעט בפלוגתא עדיף ותדע שהרי הוא עצמו כ' שם תחלה מסברא דנפשי' בד"ה וראיתי בספר בית מאיר כו' ומכ"ש כאן דלא שמענו מי ששמו אביש שיהי' שמו הקודש אבישלום וכל אותן שנקראים במדינות אלו אביש שם הקודש שלהם אברהם ופשיטא דהוי כמו אבלי אבריל וכיוצא שהוא קיצור השם וא"צ לכותבו מיהו אם כותבו לא הפסיד כו' הרי דהוא עצמו ס"ל דא"צ לכתוב בשם אביש ומה לי שם אברהם ומה לי שם אבא ויותר נוטה דשם אביש ואבא חדא הוא ממה דשם אברהם ושם אביש יהי' חד ואם בזה כשר מכ"ש בזה ואין לומר דשם אביש אינו מעין שם אבא כיון דאין הנקודות שוין ודומה לשרה שרולה דצריך לכתוב וכדעת הט"ז דא"כ למה באברהם ואביש ס"ל להטיב גיטן דהו"ל קיצור השם הרי נמי אין הנקודות שוין דבאברהם הוי הבי"ת בשוא נח ובאביש הוי הבי"ת במלאפום וגם באברהם אבלי אין הנקודות שוין דבאבלי הוי הבי"ת בשוא נע ובאברהם הוי בשוא נח ועוד דהרי בפתח דבריו כתב שם דאבלי הוא קיצור השם מאבא וא"צ לכתוב אבלי והרי הוא גם שם אין הנקודות שוין דאבא הוי הבי"ת בקמץ ובאבלי הוי הבי"ת בשבא ובע"כ דאין בזה חשש ולא מבעי' לענין דעבד בנ"ד פשיטא דכשר בשם אבא דהרי המעיין בב"ש אות שי"ן בשרה משמע שם להדיא דבשם שרולה אין מצריך רק לכתבו לכתחלה כיון דהריש אין הנקודת שוין אבל בדעבד אם כתב שם שרה כשר ובשם שערלין פוסל אף בדעבד אם לא כתבו ובע"כ דמחלק היכי דאין הנקודות שוין בראש התיבה אף בדעבד פסול אם לא כתבו אבל היכי דשוין בראש התיבה רק אח"כ אינן שוין בזה רק לכתחלה מצריך לכתבו ובדעבד כשר בשם העיקר לבד וא"כ ה"נ באברהם אביש דבראש התיבה הי' שוין רק אח"כ אינו שוה ודאי דכשר בדעבד אך לענין לכתחלה קשה שפיר על הטיב גיטן שאינו מצריך אף לכתחלה לכתוב שם אביש כינוי לאברהם וכן שם אבלי כינוי לאבא והרי אין הנקודות שוין ולמה יגרע משרה שרולה וצריך לומר שהוא מחלק בין אם עתה נקרא רק בשם הכינוי לבד ונשתקע השם הראשון אז בזה בעינן דהנקודות יהי' שוין כגון בנדון שרה שרולה דמיירי שאין קורין אותה עתה רק שרולה ולא שרה אבל אם גם עתה נקרא לפעמים בגוף השם אז אף דאין הנקודות שוין כיון דאין השינוי בהתחלת השם רק באמצע בזה כיון דבדעבד כשר כה"ג אף אם לא נקרא כלל בשם העיקר כנ"ל בזה מצטרף נמי הך מעלה דנקרא בשם הראשון ג"כ להיות מותר אף לכתחלה בשם העיקר כיון דהוי תרתי לטיבותא דנקרא לפעמים גם בשם הראשון וגם אין השינוי בהתחלתו כן נראה ליישב דבריו ובחילוק זה יתישבו בכמה מקומות בענין זה ועדיין לא הונח לי בזה ולכך אם הי' בא מעשה כזה לידי לכתחלה הייתי מורה לכתבו המכונה אביש אם הי' רובו קורין אותו כך ואם הי' רק מיעוטו אף לכתחלה לא הייתי מורה לכתבו אבל בדעבד אף אם הכל קורין לו אביש כיון דעכ"פ לתורה נקרא בשם אבא ג"כ ודאי דכשר אם כתבו דמתקרי אבא. כנלפענ"ד נכון וברור לדינא ולהלכה וחלילה להוציא לעז על הגט בזה: