אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק תשיעי › דף סא:

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק תשיעי · דף סא:

דף ס:

ת"ר בגד שאבד בו כלאי' וכו' הא"ר מני אר"י ל"ש וכו'. הרא"ש ז"ל כתב וז"ל והלכה כר"י שהיה רבו של רבי אמי עכ"ל. וכ' במע"מ דלפי גי' דידן דגרסינן א"ר מני א"ר ינאי הלכה כר' ינאי שהוא רבו של ר"י ובע"כ דהרא"ש כ' כן לפי גירסא שלו דלא גרס ר' ינאי ונלע"ד להכריע כגי' הרא"ש ז"ל דלא גרסינן ר' ינאי דהתוס' כתבו ד"ה אר"י זאת אומרת מצות בטלות לע"ל פירושם לאחר תה"מ יהיו המצות בטלות והרשב"א כ' הביאו הר"ן בחדושיו בשמעתין וכ"כ בספ"ק דברכות דהא דאמרינן מצות בטלות לע"ל היינו מיד לאחר מיתה אבל לאחר תה"מ אין המצות בטלות וכ"ת פשיטא דלאחר מיתה לא שייך במצות י"ל דה"ק דה"א דאע"ג שאין למצות שייכות במת מ"מ ה"א כמו שמוזהרים הגדולים על הקטנים דלא ליספי להו בידי' ה"נ מוזהרים אנו על המתים כה"ג דלא להלבישן כלאים וכה"ג מה שאסרה תורה קמ"ל דלא ומה שמחלק בין לסופדו או לקוברו י"ל דאע"ג דס"ל דאסור לקוברו בכלאים לפי שהחיים מוזהרים על המתים שלא להלבישן מ"מ לסופדו מותר בכלאים שאינו אלא לכבודו ולא לשום מלבוש וכה"ג בחיים נמי מותר כהא דאמרינן מוכרי כסות מוכרין כדרכן ע"כ תוכן דבריו יע"ש ונראה דע"כ מוכח כדעת הרשב"א ז"ל דלפי' התוס' קשיא איך אמר ר"י אפי' לקוברו שריא א"כ ע"כ ס"ל דאפי' לאחר תה"מ המצות בטלות והא איהו אמר ר"פ חלק מניין לתה"מ מן התורה דכתיב ונתתם ממנו תרומה לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מכאן לתה"מ מן התורה וע"ש בפירש"י וא"כ הא ס"ל לר"י דלאחר תה"מ אין המצות בטלות ואם כן איך ס"ל כאן דהמצות בטלות א"ו דכאן לא אמר דמצות טלות אלא במותו אבל לאחר תה"מ לא וכדעת הרשב"א ז"ל וכ"ת אכתי קשיא איך אמר ר"י דאפי' לקברו הא כשיעמוד במלבושיו יהיה לבוש בכלאים י"ל דס"ל כמ"ש התוס' בכתובות דף קי"א ע"ב דאמרינן התם עתידין צדיקים שיעמדו במלבושיהן וז"ל משמע במלבושיהן שנקברו היינו תכריכים אבל בירושלמי דהנושא אמר ר' לבניו מעטו בתכריכים שעתידין צדיקים שיעמדו במלבושיהן משמע מעטו בתכריכים שעתידין צדיקים שלא יעמדו בתכריכים אלא בלבושיהן מחיים עכ"ל וא"כ לפ"ז י"ל דר"י הכי ס"ל כרבי אך לפ"ז קשה מאי קאמר הש"ס ור"י לטעמיה דאר"י מ"ד במתים חפשי כיון שמת נעשה חפשי מן המצות משמע דס"ל להש"ס דר' ינאי ור"י בהאי קרא פליגי דר"י אית ליה מצות בטלות ור"י לא ס"ל הכי הא א"ל דכ"ע אית להו האי דרשא במתים חפשי דכיון שמת נעשה חפשי וכו' אלא דר' ינאי אמר דלקברו אסור טעמו משום דס"ל דעתידין שיעמדו בתכריכיהם מש"ה ס"ל דלקברו אסור דבלא"ה איכא פלוגתא דתנאי בהכי בירושלמי סוף כלאים דר' נתן ס"ל כסות היורדת עמו היא עולה עמו ור' וחכמים פליגי עליו וטעמיה דר"נ דכתיב תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש יע"ש ובפ"מ שם ולזה י"ל דלא ניחא ליה להש"ס דפליגי האמוראים בפלוגתא דתנאי וטפי ניחא להו דכ"ע ס"ל כחכמים וכר' דכסות היורדת עמו אינה עולה עמו אלא דפליגי בדרשא במתים חפשי אך כ"ז ניחא לגי' הרא"ש דלא גרס ר"י אבל לפי ספרים דידן דגרסי רבי ינאי סבירא ליה דלקברו אסור הדרא קושיא לדוכתה דמנ"ל להש"ס דפליגי ר"י ור"י בקרא דבמתים חפשי וכו' דלמא דפליגי אם הכסות היורדת עמו עולה עמו דהא ע"כ פליגי בלאו הכי ר"י ור"י בהא לפירוש הרשב"א הנ"ל דהא כתב הטור בי"ד סימן שנ"ב וז"ל תניא ר"נ אומר כסות היורדת עם המת עולה עמו לע"ל ע"כ צוה רבי ינאי לבניו אל תקברוני בכלים לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין האבלים ולא בשחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין החתנים אלא בכלים צבועים קצת והאידנא נהוג עלמא בכלים לבנים עכ"ל ודברי ר"י הם בס"פ כה"י ובפ' אלו קשרים אלמא דס"ל לר"י דכסות היורדת עמו עולה עמו לע"ל ודלא כפירש"י שפי' שמא אהיה כחתן בין האבלים בג"ע וכבר תמה ע"ז ביפ"מ דבג"ע מה שייטיה דכסות שם אלא לע"ל מיירי לזמן התחיה ור"י ע"כ ס"ל דכסות היורדת עמו אינה עולה עמו דאל"כ קשה אע"ג דס"ל מצות בטלות במותו מ"מ לאחר התחיה ע"כ ס"ל דאינן בטלות מהא דאמר בפ' חלק וכמש"ל וא"כ קשה ל"ל להש"ס לחדש פלוגתא חדשה דפליגי בדרשה במתים חפשי א"ו דלא גרסינן ר"י וכגי' הרא"ש ז"ל:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה