אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק עשירי › דף ע:

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק עשירי · דף ע:

דף ע.

תוס' ד"ה כאן בעושה תשובה וכו' ותימא דבר"ה פ"ק אמר גדולה תשובה וכו' אלמא דביחיד אין תשובה וכו'. עכ"ל. ונראה לתרץ ע"פ מ"ש בס' בינה לעתים הא דאמרינן התם הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בר"ה וכו' להוסיף עליהם א"א וכו' דכ"ז בעושי תשובה מיראה דכיון דע"י תשובה מיראה נעשו זדונות כשגגות ואין חילוק בין מזיד לשוגג אלא המחשבה אבל המעשה שוה בשניהם כך הקב"ה אינו משנה הגזרה אלא המחשבה שהיה אצלו מתחלה לרעה לנו שלא יועילו הגשמים מועטים לגדל הפירות והתבואה וכשהוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ א"כ נתבטל המחשבה זו אבל מעשה הגזירה נשאר קיים שלא יהיו רק גשמים מועטים אבל כשאנו עושים תשובה מאהבה אז אנו משנים המעשה מכל שע"י התשובה נעשו זדונות כזכיות ופנים חדשות באו לכאן כך הקב"ה משנה הגזרה מכל וכל אע"פ שגזר גשמים מועטים ע"י התשובה מאהבה שאנו עושים מוסיף עליהם ומוריד גשמים מרובים ובזה פי' הפסוק ירמיה י"ח רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו ע"כ והדקדוקים בפסוק זה מבואר מאליו למה כתיב מרעתו אשר דברתי עליו ה"ל לכתוב ושב הגוי מרעתו אשר עשה ועוד למה כתיב ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו למה לא כתיב אשר אמרתי לעשות לו כמו דכתיב בסיפא דקרא ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני לבלתי שמוע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו ע"כ ותירץ דהכא מיירי בעושים תשובה מיראה ע"י יעוד הרעה אשר הקדוש ב"ה מיעד להביא עליהם וז"פ ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ור"ל שמחמת היעוד הרע ששמעו שגזרתי עליהם עי"ז חזרו בתשובה והיינו מחמת יראה משום כך לבטל הגזרה מכל וכל א"א מכל מקום ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו כלומר המחשבה לבד אני מבטל כמו בגשמים אבל המעשה נשאר ובזה אמרתי כוונת התנא עשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך כלומר שיעשה במעשה תשובה שלימה מאהבה כדי שגם הוא יעשה במעשה ממש לטובה כרצוננו אלא דלפז"ק אם כן מאי מקשה הש"ס על ר"י דאמר גדולה תשובה שמקרעת גז"ד מהא דעיני ה' אלהיך בה דלמא ר"י מיירי בעושה תשובה מאהבה והא מיירי ע"כ בעושים תשובה מיראה כנ"ל ונ"ל ע"פ מה דאיתא במסכת יומא דפ"ו ר"ח בר חנינא רמי כתיב שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובותיכם ל"ק כאן מאהבה כאן מיראה ע"כ ופירש רש"י דמעיקרא שובבי' כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאלו תחלת החטא ע"י נערות ושטות ושובבות וכתיב ארפא משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו עכ"ל וקרא דמייתי מניה ר"י דגז"ד נקרע מדכתיב ושב ורפא לו וכיון דכתיב רפואה דקאי על סליחת עון כמ"ש התוספות שם מוכח דמיירי בעושים תשובה מיראה דאל"כ ל"ש לשון רפואה מש"ה מקשה הש"ס שפיר לפ"ז כ"ז בעושים תשובה מיראה מחלק הש"ס בין יחיד לציבור דליחיד לא מהני תשובה אחר גז"ד אבל בעושה תשובה מאהבה י"ל דאפילו ליחיד מהני אחר גז"ד והנה צריכין אנו להבין דמה תירץ הש"ס כאן דהאי קרא כי חפץ ה' להמיתם מיירי בלא עשה תשובה קשה הא כתיב התם ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ ה' להמיתם ופירשו המפרשים מדכתיב ולא ישמעו ולא כתיב ולא שמעו מכאן שהקב"ה מנע מהם דרכי התשובה שלא ישמעו ואם כן כיון שהיו חוזרים בתשובה לולי שה' מנע מהם הדרא קו' לדוכתה אלא שהרד"ק כתב שגלוי וידוע לפניו שלא יהיה תשובה שלימה אלא מחמת היראה ולפ"ז ניחא דהא תשובה מיראה ל"מ לקרוע הגז"ד וא"ל דא"כ למה מנע הקב"ה מהם דרכי התשובה כדי שימותו הא אף אם חזרו בתשובה מ"מ היה יכול להמיתם דהא לא היו עושים תשובה אלא מיראה כבר אמרנו דל"מ ביחיד לקרוע גז"ד י"ל מ"מ שלא יטעו העולם ויאמרו שעשו תשובה שלימה ויהרהרו אחר מה"ד לכך מנע הקב"ה מהם דרכי התשובה וכה"ג כ' הרד"ק בע"א ע"ש אבל קרא דיחזקאל ע"כ מיירי בעושים תשובה מאהבה דזה תוארו שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל כי לא אחפוץ במות המת נאם ה' אלהים והשיבו וחיו ע"כ זה מבואר דמיירי בעושים תשובה שלימה גם מדכתיב ולא יהיה לכם למכשול עון ר"ל שיהיה תשובה מאהבה כדי שלא יהיה נעשה להם מן העון מכשול שהוא שוגג כמאמר רז"ל דתשובה מיראה נעשה זדונות כשגגות מדכתיב כי כשלתם בעונותיכם לז"א ולא יהיה לכם למכשול עון כלומר שלא יהיה מן העון כושל שהוא שוגג אלא עשו תשובה מאהבה ולזה דייק השליכו מעליכם כל פשעיכם כל דייקא שלא יהיה נשאר ממנו רושם כלל וכלל והא דמשני בש"ס כאן בעושה תשובה וכו' מיירי בתשובה מאהבה וכנ"ל והא דאמר כאן באין עושין תשובה ר"ל נמי שאין עושין מאהבה אלא מיראה:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה