חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק חמישי · דף מה:
לכשיגדיל בעיל ויתן גט. ע"כ ועיין בחדושי הרמב"ן והר"ן שכתבו דמדאורייתא היא א"א גמורה ויוצאת בגט אלא מדרבנן דהוי כמאמר בגדול אבל אין כן דעת התוספות והרשב"א ועיין בקדושין דף י"ט ע"א בתוספות ובח"ר שם ובמסכת יבמות דף ס"ח בתוס' שם ועיין במ"מ פ"ה מהלכות יבום:
שם סד"א הואיל ואמר מר וכו' היכא דבדקה למ"ד יום ולא ידעה וכו'. והרמב"ם גרס איפכא היכא דבדקה ל' יום וידעה אימא תו לא צריכה בדיקה קמ"ל כ"כ הכ"מ לדעתו וגירסא זו נכונה דאלו לגי' שלפנינו קשה מה"ת לומר כן דאף דלא ידעה מעיקרא דנימא דרוב ימים יודיעו חכמה וכ"כ הב"ח בי"ד סימן רל"ג:
שם וסימנך וזאת לפנים בישראל. פירוש רש"י דחוק מאד ובס' אמרי שפר ראיתי שכתב שתיבת בישראל היא עולה מספר רב ורבי חנינה דהיינו חנינה בה"א וכ"כ בס' בי"ש בשמות הגיטין שכן יש לכתוב חנינה בה"א ונכון הוא:
שם אמר ליה רבא אימא רישא וכו'. יש לדקדק דבשלמא ממשנה יתירה דסיפא שפיר איכא למידק מדתני אחר זמן אפילו אמרו אין אנו יודעים וכו' מכלל דתוך הזמן אם אמרו א"י אין נדרו נדר אבל מרישא ליכא למידק אלא מדתני לפני זמן אפילו אמרו אנו יודעין וכו' מכלל דתוך הזמן מהני אנו יודעים אבל איך אפשר למידק מהך דוקא דנהוי תוך הזמן כלאחר זמן אפילו בא"י ואפשר ליישב דהכי פירושו ברישא לפני הזמן אפילו אמרו אנו יודעים וכ"ש בלא אמרו אנו יודעים דאין נדרן נדר ואם כן רישא מיירי בין אמרו אנו יודעים ובין אמרו אין אנו יודעים ואהא דייקינן דתוך הזמן נמי לא שנא בין אמרו ובין לא אמרו לעולם נדרן נדר: