חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ו' · מוּסָר
גַּם יְצַוֶּה לְנַקּוֹת הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹנֶה לָחַג, מִקֹּאפִ"י וְכַיּוֹצֵא, וּבִפְרָט הַתַּרְנְגֹלוֹת שֶׁאוֹכֵל בָּחַג, שֶׁכַּמָּה יָמִים קֹדֶם יִקְנֵם וְיַאֲכִילֵם דֹּחַן וְכַיּוֹצֵא מְנוּקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד אֵיזֶה חִטָּה. וַאֲשֶׁר מֵקֵל בַּאֲכִילַת הָאֹרֶז בַּפֶּסַח, צָרִיךְ זְרִיזוּת בְּיוֹתֵר, לְצַוּוֹת לְנַקּוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אֵרַע מַעֲשֶׂה שֶׁנִּקּוּ אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְנִמְצָא חִטָּה מְבֻשָּׁל בְּתוֹכוֹ וְנֵאֶסַר הַכֹּל, וְהָיָה חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶּסַח. וְהוּא הַדִּין אִם נִמְצָא מִמִּין זוּנִין בְּתוֹכוֹ, אוֹ בַּתַּרְנְגֹלֶת, שֶׁהוּא מִין חִטָּה וְאָסוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
(לֵב דָּוִד פֶּרֶק שְׁלֹשִׁים)