חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. יִכְרַע גּוּפוֹ כְּשֶׁאוֹמֵר "בָּרוּךְ", וּכְשֶׁיֹּאמַר "אַתָּה" יִשְׁחֶה רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵׁם, הָרֹאשׁ, וְאַחַר כָּךְ הַגּוּף (זֹהַר רע"מ רֵישׁ עֵקֶב. וְעַיֵּן מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן קיג). כְּשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ, יִכְרַע בִּמְהִירוּת בְּפַעַם אַחַת דֶּרֶךְ הַכְנָעָה, וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף, יִהְיֶה בְּנַחַת (סִימָן קי"ג).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יג, סְעִיף ב-ג)
ב. הַכְּרִיעָה תִּהְיֶה עַד שֶׁיִתְפָּקְקוּ כָּל חֻלְּיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה. וְצָרִיךְ לִכְרֹעַ עַל בִּרְכָּיו (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן קכא). וְזָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, בְּהַרְכָּנַת רֹאשׁוֹ דַּי, וְהַבָּרִיא לֹא יִשְׁחֶה כָּל כָּךְ דְּמֶחֱזֵי כְּיוּהֲרָא (סִימָן קי"ג).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יג, סְעִיף ד)
מוּסָר
שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן אֲסוּרִים, כִּי מַעֲבִיר מוֹרָא שָׁמַיִם מֵעָלָיו, וסִימָן לַדָּבָר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק, "שֶׁקֶר" רָאשֵׁי תֵּבוֹת שְׂחוֹק קַלּוּת רֹאשׁ, וַאֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ אָמְרוּ (חֲגִיגָה ה' ע"ב) "אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין", וכמ"ש (עָמוֹס ד, יג) "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שִּׂחוֹ", וּמָה גַּם אִם הִיא נִדָּה, כִּי אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, כָּתְבוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיַּרְחִיק עַצְמוֹ (עַיֵּן רַמְבַּ"ן בְּרֵאשִׁית לא, לה), וְכֵן מִלְּדַבֵּר עִמָּהּ, וְסִימָנִיךְ נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁתִי' (תְּהִלִּים לט, ג) רָאשֵׁי תֵּבוֹת "נִדָּה". וְאַף כִּי בִּזְמַנֵּינוּ הוּא רָחוֹק זְהִירוּת זֶה, שֶׁהִיא מִצְטַעֶרֶת מְאֹד עַל זֶה, וּבָעֵי לְמֶעְבַּד לַהּ נַיְיחָא [וְצָרִיך לַעֲשׂוֹת לָהּ רְצוֹנָה], מִכָּל מָקוֹם שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ עִמָּהּ אָסוּר מִן הַדִּין, וְכַמָּה הַרְחֲקוֹת עֲבוּד רַבָּנָן [עֲשׂוּ חֲכָמִים].
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ג, סְעִיף קט)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם - רָאשֵׁי תֵּבוֹת "בַּחוֹל", לִרְמֹז כִּי אֵין מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ פֶּרֶק קַמָּא דִּיבָמוֹת.
(פְּנֵי דָּוִד)