חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ג'
הֲלָכוֹת
א. בְּבִרְכַת הַשֶּׁבַח, כְּגוֹן בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְיִשְׁתַּבַּח וג' רִאשׁוֹנוֹת, כַּוָּנַת "אָמֵן" - אֱמֶת הַדָּבָר. וּבָאֶמְצָעִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, כַּוָּנַת "אָמֵן" - אֱמֶת הוּא וְכָךְ יִהְיֶה.
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן ט, סְעִיף ט)
ב. יַעֲנֶה "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" בְּקוֹל בְּכַוָּנָה וְכֹחַ (סִימָן נ"ו מֵהַשַּׁ"ס וזוה"ק).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ט, סְעִיף י)
מוּסָר
יֵשׁ שֶׁמֵּחַזְרִין לִהְיוֹת סַנְדָּק בִּימֵי הַשּׁוֹבָבִי"ם, כִּי הוּא מִכְּלָל תִּקּוּנֵי פְּגָם הַבְּרִית, וְאוֹכְלִים בִּסְעֻדַּת מִצְוָה, כִּי יוֹם טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא. אַךְ יֵשׁ לְפַקְפֵּק שֶׁמֶּא לֹא יְחַשְּׁבוּ הַתַּעֲנִיּוֹת רְצוּפִים, כֵּיוָן שֶׁהוּא גָּרַם לְזֶה, אַף שֶׁכַּוָנָתוֹ לְתַקֵּן. וִירֵא שָׁמַיִם יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת סַנְדָּק אַחַר גְּמַר הַתִּקּוּן. אָמְנָם אִם אֲבִי הַבֵּן מֵאֵלָיו וּמֵעַצְמוֹ מְכַבְּדוֹ לִהְיוֹת סַנְדָּק, אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּאֶמְצַע שׁוֹבָבִי"ם, לֹא יִדְחֶה הַמִּצְוָה לֵיכֻל וְלֶחֱדֵי [לֶאֱכֹל וְלִשְׂמֹחַ] , כִּי שָׁמַיִם לוֹ זָכוּ, וְיוֹם טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא, וּבְלִי סָפֵק נֶחְשָׁבִים הַתַּעֲנִיּוֹת רְצוּפִים, כֵּיוָן דְּאַתְיָא לוֹ מִמֵּילָא, וְלֹא טוֹב לִדְחוֹת הַמִּצְוָה, וְלֹא נָכוֹן לִימָנַּע מִסְּעֻדַּת מִצְוָה, וּבִפְרָט אִם נוֹהֵג לִהְיוֹת בִּסְעֻדַּת מִצְוָה כְּשֶׁהוּא סַנְדָּק.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף ק)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה - אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּמַאֲמָרָם ז"ל דְּיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ מַהֲרַ"ם אַלְשִׁיךְ זַ"ל בַּפָּסוּק "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה", כִּי חַיֵּיהֶם הִיא נִשְׁמָתָם, וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשָׁם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה עֲבוֹדָה זָרָה, לְהַטְעוֹתָם בְּגִלּוּלֵיהֶם, וְהִיא אֶצְלֵנוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה", כִּי בַּמֶּה שֶׁהָיוּ נִטְמָעִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָצַר מִן הַמֵּצָר רוּחָם וְנַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה, כָּל שָׁרְשָׁם וְגִזְעָם הַקָּדוֹשׁ נִכַּוֵץ וְנִצְטַמֵּק בְּגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, וְלָכֵן לֹא הָיָה בָּהֶם הֲכָנַת קְדֻשָּׁה לִשְׁמֹעַ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ" הוּא נַפְשָׁם וְרוּחָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְקַצַּר בְּגִלּוּלֵי הָעַמִּים, "וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה" - עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים. אָמְנָם כְּבָר נוֹדַע שֶׁהָיָה בְּאֹנֶס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל.
(שִׂמְחַת הָרֶגֶל, הַגָּדָה)