חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ב'
הֲלָכוֹת
א. מִצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. וּבִקְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ לְכַוֵין לְהָבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וּבְיוֹתֵר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן. וְאִם לֹא כִּיוֵן בְּפָסוּק אֶחָד [ר"ל בְּפָסוּק רִאשׁוֹן], חוֹזֵר, כִּי לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהַשְּׁאָר אִם לֹא כִּיוֵן, יָצָא. כְּשֶׁלֹּא כִּיוֵן בְּפָסוּק אֶחָד וְחוֹזֵר, יַמְתִּין קְצָת אוֹ יֹאמְרֶנּוּ בְּלַחַשׁ (אַחֲרוֹנִים).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף ה-ו)
ב. הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו, וְלֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו, וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. וְאָסוּר לִרְמֹז אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁנִיָּה יֵשׁ לְהָקֵל לְמִצְוָה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה, אָסוּר גַּם בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה (סִימָן ס"ג וְאַחֲרוֹנִים).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף ז)
מוּסָר
אָמְרוּ בְּמַסֵכֶת בְּרָכוֹת (י"ד ע"ב): כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ, דְּהַא כְּתִיב בּוֹ "לְטוֹטָפוֹת". מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִי כַּוָּנָה, מֵעִיד שֶׁקֶר, דְּהַא כְּתִיב בָּהּ "בְּכָל לְבָבְךָ", וְהוּא הַדִּין לַתְּפִלָּה. וְאִם מְהַרְהֵר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הוּא מְשַׁקֵּר "וּבְכָל מְאֹדֶךָ", שֶׁמַּחֲשִׁיב מָמוֹנוֹ מֵעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וכ"ש אִם אֵין תּוֹעֶלֶת בְּאוֹתוֹ הִרְהוּר, דְּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים". סֵפֶר חֲרֵדִים דַּף ס"ה.
(יוֹסֵף לְחֹק פ' מִקֵּץ יוֹם א')
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא - דְּהַיְנוּ לְבַדּוֹ, שֶׁאִם לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, אֵין לוֹ הַעֲנָקָה [לְדַעַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּן עֲזַרְיָה בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין דַּף י"ז ע"ב].
(חוֹמַת אֲנָךְ)