חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ה' · מוּסָר
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם כִּי מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְעוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, וַעֲקִימַת שְׂפָתָיו הַוִי מַעֲשֶׂה, וְגַם הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּעַצְמוֹ כִּי נֶאֱמָן הוּא, וְהַדָּבָר הַיּוֹצֵא מִפִּיו כֵּן יָקוּם וְכֵן יִהְיֶה. וְאֵיךְ הָאָדָם הַזֶּה יִנְהַג כָּךְ בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף הַכָּלִים וְנִפְסָדִים, וּבְעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ לֹא יֵשׁ [ר"ל אֵין] שַׁקְרָן כָּמוֹהוּ. בִּסְחוֹרָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה מְקַיֵּם דְּבָרוֹ, וּבִסְחוֹרַת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהִיא תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יַחֲלִיף אֶת מַשְֹכֻּרְתּוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, וְעוֹבֵר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע בְּמַעֲמָד הַר סִינַי, וְגַם אֲשֶׁר נִשְׁבַּע בְּבֶטֶן אִמּוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְווֹת (נִדָּה ל' ע"ב). וְכֹל יוֹם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב "וּלְעָבְדּוֹ בְּכֹל לְבַבְכֶם", עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה (תַּעֲנִית ב.), וְתֵכֶף קָם לְהִתְפַּלֵּל וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם תְּפִלָּה הִיא, רַק שְׂפָתָיו נָעוֹת וְלֹא יֵדַע מַאי קָאָמַר אִם תְּפִלָּה אִם סִפּוּרִים, וְכַיּוֹצֵא. הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲרֵב נָא וכו', וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין לְהַשְׂכִּיל וכו', וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ וכו', וּבָהֶם נֶהֱגֶה יוֹמָם וָלָיְלָה", וְכַיּוֹצֵא, וְאַחַר תְּפִלָּה חֲטוּפָה לֹא יַחְשֹׁב אִם יֵשׁ תּוֹרָה בָּעוֹלָם. הוּא אוֹמֵר "וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", וְלֹא יֵשׁ קַפְּדָן וְגֵאֶה כָּמוֹהוּ, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה הַרְבֵּה. אֶפֶס כִּי לֹא תִּהְיֶה תִפְאַרְתּוֹ שֶׁעוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' יְדַבֵּר עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַעֲבוֹדָה, וּמִיָּד ל"ו יָחֵל דְּבָרוֹ, וְהַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד. וְכֵן יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא רַחֲמָן וְלִבּוֹ רַךְ, וְאִם יִרְאֶה עָנִי בְּיוֹם סַגְרִיר נוֹשֵׂא הַצִּינָה לְפָנָיו וְרוֹתֵת, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמָיו עָלָיו, גַּם אִם רָאֹה יִרְאֶה הֶעָנִי עוֹמֵד בְּחֶדֶר קָטָן צַר וְחָשׁוּךְ, יִתְמַהּ עַל חַיֵּי צַעַר וְדִירָה סְרוּחָה. וְהוּא פֶּלֶא אֵיךְ לֹא יְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹ שֶׁתִּהְיֶה בְּגֵיהִנָּם שֶׁל שֶׁלֶג נְתוּנָה בְּיַד אַכְזָרִים, הֵן הֵן הַמַּזִיקִין נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין, וְהוּא בְּגֵיהִנָּם מְקוֹם אֹפֵל וְצַלְמָוֶת.
וְכֵן יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא זָהִיר בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת בְּכֹל מִינֵי פּוֹלִיטִיקָ"א וְקוֹמְפְּלִימֵ"נְטוֹ [ר"ל פּוֹלִיטִיקָה וּמַחֲמָאוֹת], וְהַתֵּימָהּ עָלָיו אֵיךְ הוּא שָׁלֵם כָּל כָּךְ לִבְנֵי אָדָם, וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ חֶסְרוֹנוֹת וְעִידוּיָין, וְאֵיךְ לֹא יֶחֱרַד לוֹמַר הֲלֹא אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת פּוֹלִיטִי"קָא וְקוֹמְפְּלִימִינְטוֹ עִם בְּנֵי אָדָם, וְאִם פַּעַם אַחַת אַחֲסֵר נְקֻדָּה מֵהַפּוֹלִיטִיקָ"א אֲנִי מִצְטַעֵר, וְאֵיךְ אֲנִי כָּל כָּךְ נֶעֱדַּר מֵהַשְּׁלֵמוּת לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם מֶלֶך מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי מְחַסֵּר כָּל עֵת בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּתְפִלָּה וְתוֹרָה וּמִצְווֹת אֲשֶׁר צִיוָנִי, וּבִמְקוֹם לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתִּי, הָפַכְתִּי עֹרֶף וַתְּהִי יִרְאָתִי אוֹתוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה, וְאֵינִי מַקְפִּיד בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה אֶחָד מִמֵּאָה מֵאֲשֶׁר אֲנִי מַקְפִּיד בְּפוֹלִיטִיקָ"א.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף של)