חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ה'
הֲלָכוֹת
א. הִזְכִּיר גֶּשֶׁם בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא נִזְכָּר עַד הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, וְיָדַע שֶׁדִינוֹ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ וְלֹא חָזַר, וְאָמַר שֶׁיִּסְמֹך עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְכֵן עָשָׂה וְסָמַך עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְכִוֵּן דַּעְתּוֹ יָפֶה יָפֶה, יָצָא. וּלְכַתְחִילָה גַּם כֵּן יֵשׁ לִסְמֹך שֶׁיְּכַוֵּן עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, אָמְנָם יָדוּעַ דְּצָרִיךְ כַּוָּנָה גְּדוֹלָה, וְגַם שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יִהְיֶה הָגוּן וִירֵא ה' שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּרָאוּי (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן קכ"ד, וְהָרַב יַעֲבֵץ בְּסִדּוּרוֹ, וכֵן עִקָּר, אַף שֶׁהָרַב הַמַּגִּיהַּ הנז' הֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בְּזֶה שָׁם דַּף קי"ז וְהוּא מְסֻפָּק קְצָת בְּדִין זֶה). אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמוֹךְ עַל חֲזָרַת שְׁלִיחַ צִבּוּר, יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל בְּעַצְמוֹ (בִּרְכֵּי יוֹסֵף שָׁם).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן יד, סְעִיף יוד-יא)
ב. זֶה שֶׁטָּעָה, יַפְסִיק וְלֹא יְסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ, דְּהַתְּפִלָּה לֹא עָלְתָה לוֹ (בִּרְכֵּי יוֹסֵף שָׁם).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן יד, סְעִיף יב)
מוּסָר
הַגֶּזֶּל, עֲנָפָיו וּסְעִיפָיו וּפְאֵרוֹתָיו וְהַטְעָאוֹת הַיֵּצֶר וּפִסְקֵי הָרֹא"שׁ [ר"ל פְּסָקִים וְהֵיתֵרִים שֶׁאָדָם מַמְצִיא מֵרֹאשוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, וְהוּא עַל פִּי שֵׁם הַחִיבּוּר "פִּסְקֵי הָרֹא"ֹש"] וְלַעֲנָה, רָבּוּ כְּמוֹ רָבּוּ, לֹא יְכִילוּן מְגִלוֹת. וְכֹל זְמַן שֶׁגֶּזֶּל בְּיָדוֹ, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, כְּדִּכְתִיב (עָמוֹס ז,ח) "לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל, וְהוּא צָרִיךְ לָבֹא בְּגִלְגּוּל, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין רָב לִמְעַט, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא אֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף שכא)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבָּר סִינַי (ח. לח) - אֶפְשָׁר לִרְמֹז מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי דְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפֵלָה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל קָרְבָּנוֹת. וְזֶה רֶמֶז "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם", סְגֻלָּה שֶׁיַּקְרִיבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, בַּעֲנָוָה שֶׁיִּלְמְדוּ מִמִּדְבָּר סִינַי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה עַל הַר סִינַי שֶׁהוּא נָמוּךְ, וְזֶהוּ "בְּמִדְבָּר" לְשׁוֹן דִּבּוּר, "סִינַי" שֶׁנִּתְנָה עָלָיו תּוֹרָה. גַּם "סִינַי" גִּימַטְרִיָּא "עֲנָוָה" (עִם הַכּוֹלֵל), וּבַעֲנָוָה יְהֵא חָשׁוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.
(חוֹמַת אֲנָךְ)