חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. קֹדֶם הַתִּקּוּן, יְבָרֵךְ בִּרְכּוֹת הַשַּׁחַר, מִבִּרְכַּת "עַל נְטִילַת יָדַיִם" עַד "וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם".
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף נח)
ב. יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר שׁוּם פָּסוּק קֹדֶם בִּרְכַּת הַתּוֹרָה. וְהַגַם שֶׁבִּקְצָת קְהִלּוֹת נִתְפַּשֵׁט הַמִּנְהָג בְּפַרְהֶסְיָא לוֹמַר כַּמָּה פְּסוּקִים וְאַחַר כָּךְ מְבַרְכִין הַבְּרָכוֹת, לָאו שָׁפִיר עַבְדֵי.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף נט)
מוּסָר
עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע. כָּתַב הָרַב חֲרֵדִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֹק קָבוּעַ לִלְמוֹד כָּךְ וְכָךְ פְּרָקִים כָּךְ וְכָךְ דַּפִּים. ע"ש. וְזֶה מִלְּבַד הַפָּשׁוּט שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ אֲרָעִי, וְכֹל מַעֲיָנָיו וְרַעְיוֹנָיו יִהְיוּ בַּתּוֹרָה, וְגַם כְּשֶׁמֻּכְרָח לַעֲסֹק בִּצְרָכָיו, דַּעְתֵּיהּ עִילוֹהָ [דַּעְתּוֹ עַל הַתּוֹרָה], הָא לְמִגְמַ"ר דִּין עֵסֶק [כְּשֶׁגּוֹמֵר עֲסָקָיו] וְחוֹזֵר לְתַלְמוּדוֹ.
(דְּבַשׁ לְפִי מֶע' ק' אות כ"ב)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וכו' - הָרֶמֶז בְּזֹאת הַמִּצְוָה הוּא, כִּי אַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָצְאוּ בְּיָד רָמָה מִיּוֹם הַדִּין שֶׁהוּא יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהַשֵּׁם סָלַח לְחַטָּאתָם מִכֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, וּמִכֹּחַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, רָצָה הַשֵּׁם לְהוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹלָם הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם, לְפִי שֶׁעַד עַכְשָׁו מִכֹּחַ הַדִּין וְהָעָוֹן הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּפַּחַד וּדְאָגָה סְפוּנִים וּטְמוּנִים, אֲבָל עַתָּה שֶׁנִּצְּחוּ בַּדִּין וְהֵם בְּשִׂמְחָה, רָצָה הַשֵּׁם שֶׁיֵּצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם בְּלֹא פַּחַד וְיֵצְאוּ הַשָּׂדֶה לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת וְלֵישֵׁב שָׁם בְּהַשְׁקֵט וּבְשִׂמְחָה. מְפָרְשִׁים.
(חוֹמַת אֲנָךְ)