חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. כְּשֶׁהַשָּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, הַקָּהָל יֵשׁ לָהֶם לִשְׁתֹּק וּלְכַוֵּן לַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ הַחַזָּן וְלַעֲנוֹת אָמֵן (סִימָן קכ"ד). אֵין לִלְמוֹד בְּעֵת חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (סִימָן צ' דִּין ח"י, וְהָרַב וָוֵי הָעַמּוּדִים סו"פ י').
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן חי, סְעִיף ח-ט).
ב. אֵין לוֹמַר עִם הַחַזָּן אֶמְצַע הַבְּרָכוֹת אֲפִלּוּ בְּלַחַשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ, דְּהֲוֵי קַלּוּת רֹאשׁ (סִימָן קכ"ד אַחֲרוֹנִים וד"ע).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן חי, סְעִיף י)
מוּסָר
יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְגַדֵּל בָּנָיו עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְשֶׁיִּהְיוּ מְלֵאִים יִרְאַת ה' וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וּבַזֶּה צָרִיךְ חָכְמָה גְּדוֹלָה, וּכְבָר חֻבַּר עַל זֶה סֵפֶר קָטָן זֶה ֹשְמוֹ "אֹרֶךְ יָמִים". וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה, וְלָרֶדֶת לְעִמְקֵי וְחַדְרֵי בֶּטֶן בָּנָיו, וְיִתְפַּלֵּל לַה' עַל זֶה בִּבְכִיָּה שֶׁיַּצִּיל בָּנָיו מֵחֵטְא, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעוֹ זֶרַע קֹדֶשׁ בְּלִי פְּגָם וכו'.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף שכח)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ - בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: הָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וְתוֹהֶה וְאוֹמֵר אוֹי לִי וכו' נִכְנָס מֹשֶׁה וכו' אָמַר לוֹ אַהֲרֹן אָחִי מִסִּינַי נֶאֱמַר לִי עָתִיד אֲנִי לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, בְּאָדָם גָּדוֹל אֲנִי מְקַדְּשׁוֹ. הָיִיתִי סָבוּר אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ הַבַּיִת מִתְקַדֵּשׁ, עַכְשָׁו נִמְצְאוּ בָּנֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן כָּךְ שָׁתַק.
וּלְהָבִין מַאֲמָר זֶה אֶפְשָׁר בָּמֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁכָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים, דְּהָא דְּנוֹטֵל צַדִּיק אֶחָד וּמְכַפֵּר, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן, אַךְ אִם יֵשׁ שְׁנַיִם שָׁוִים לוֹקֵחַ שְׁנֵיהֶם. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁתְּקַדֵּשׁ הַבַּיִת אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ, כִּי דַּי בְּאֶחָד וּתְקַדֵּשׁ בַּגָּדוֹל. וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בָּהֶם מוּכָח דְהָיוּ שָׁוִים וּלְכָךְ נִסְתַּלְקוּ שְׁנֵיהֶם, וְזוֹ הוֹכָחָה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בְּעֶרְכָּם וְגַם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, דְּאִם הָיִינוּ בְּמַדְרְגָתָם, הָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ גַּם הֵם דְּמָאי חֲזִית, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֵם גְּדוֹלִים.
(רֹאשׁ דָוִד)