חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א' · חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה - כָּתַב בְּיַלְקוּט רְאוּבֵנִי דְּהָאָלֶף זְעִירָא הוּא שֶׁמֹשֶה הָיָה שָׁלֵם מִכָּל צַד, רַק חִסָּרוֹן מְעַט שֶׁפָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה. וּבַזֹּהַר (וַיִּקְרָא דַּף ה' ע"ב) אָמְרוּ "אָדָם כִּי יַקְרִיב", לַאֲפּוּקֵי מַאן דְּלָא אִתְנָסִיב דְּלָא אִיהוּ אָדָם, וּשְׁכִינְתָא לֹא שַׁרְיָא עָלוֹי [פֵּרוּשׁ: לְמָעֵט מִי שֶאֵינוֹ נָשֹוּי ֹשֶלֹּא נִקְרָא אָדָם, וְאֵין ֹשְכִינָה ֹשוֹרָה עָלָיו], וְנָדָב וַאֲבִיהוּ אוֹכִיחַן [יוֹכִיחוּ]. עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" וּכְתִיב אָלֶף זְעִירָא, וְלֹא תִּסְבֹּר שֶׁהָאָלֶף זְעִירָא הוּא שֶׁהָיָה לוֹ חִסָּרוֹן מְעַט שֶׁפָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, כִּי כָּל מַאן דְּלָא נָסִיב גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא הִיא, כִּי וְכֹל קְבַל דְּנָא [לְעוּמַת זֹאת] לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "וַיְדַּבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בַּעֲלָה דְּמַטְרוֹנִיתָא, וּלְגַבֵּיה דִּידֵיהּ אֵינוֹ חִסָּרוֹן לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, וְאִם כֵּן לָמָּה הָאָלֶ"ף זְעִירָא? אֶלָּא מֻכְרָח שֶׁאָלֶ"ף זְעִירָא הוּא מֵעַנְוְתָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", אָדָם שֶׁהוּא נָשׂוּי, וְנִקְרָא "אָדָם", הוּא "כִּי יַקְרִיב מִכֶּם". "מִכֶּם" דַּוְקָא לַאֲפּוּקֵי מֹשֶׁה, שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חִסָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה, וְהַטַּעַם כִּי הוּא בַּעֲלָה דְּמַטְרוֹנִיתָא.
(רֹאשׁ דָוִד)